חיים ומוות ביד הלשון

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר פרשת וישב. לכבוד... אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע

חיים ומות ביד הלשון | פרשת וישב

וזהו (בראשית לז,ח) "ויוסיפו עוד שנוא אותו על חלומותיו ועל דבריו".

ואכן כן הוא, שאדם גורם לעצמו הרבה רעות, והרבה עגמת נפש ונזק מביא לעצמו על ידי פיו,

וכמ"ש (משלי חי-כא) חיים ומוות ביד הלשון,
וגם אצל יוסף התקיים כפשוטו. וכמ"ש בהמשך (פסוק כ) ועתה לכו ונהרגהו, ונשליכהו באחד הבורות… ונראה מה יהיו חלומותיו.

וכן מצאנו שדיבור האדם הוא בעוכרו,
וכמו שכתוב (תהלים יב-ג,ה) שווא ידברו איש את רעהו שפת חלקות, בלב ולב ידברו,
יַכרֵת ה' כל שפתי חלקות, לשון מדברת גדולות, אשר אמרו ללשוננו נגביר, שפתינו אתנו מי אדון לנו.

וכתיב (שם קכ-ג) מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה, חצֵי גבור שנונים עם גחלֵי רתמים.
וכתיב (קהלת כ-יא) ואין יתרון לבעל הלשון, כתיב (שם יב) ושפתות כסיל תבַלענו,
(שם יד) והסכל ירבה דברים, (שם כ) גם במַדָעךָ מלך אל תקלל, ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר,
כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפיים יגֵיד דבר.

וכתיב (תהלים נב ד וכו') הוות תחשוב לשונך "אהבת רע מטוב שקר מדבר צדק..
אהבת כל דברי בלע לשון מרמה, גם א-ל יתצך לנצח, ויסחך מאהל ושורשך מארץ חיים, סלה.

וכתיב (שם לב,יט) ועד ארגיעה לשון שקר.
וכתיב (איוב כ-טז) תהרגהו לשון אפעה (תרתי משמע),
וכתיב (משלי י-לא) ולשון תהפוכות תכָּרֵת, וזה בחי' (הושע ז-טז) יפלו בחרב שריהם מזעם לשונם.
וכתיב (תהלים נה-י) בלע אד-ני פלג לשונם.
וכתיב (שם סד-ט) ויכשילוהו עלימו לשונם.

ואמר החכם: אתמה על מי שידבר דבר, אם ישמע-יזיק לו, ואם לא ישמע-לא יועילנו.
(ואיתא בטהרת הקודש הקדמון-ד) דיבור הרב בכל מקום מזיקה, ולעולם טובה ממנו השתיקה.
וכתב ראב"ע (קהלת ה-א) יהיו דבריך מועטים שלא תסתכן.
וכתב המאירי (משלי יב-יג) הרבות – אומר, הכנת מכשול ופוקה. והשתיקה – רווח והצלה מפיקה.

ואיתא במבחר הפנינים (לב-א) כשאני מדבר – יכול להיות שאתחרט, וכשאיני מדבר – לא אתחרֵט.

וכן אמר החכם: מעולם לא ניחמתי על מה שלא דיברתי, וניחמתי על מה שדיברתי פעמים רבות.
ועוד אמר החכם: לכל זמן, ולכל כאב מרפא, ולא אמצא למכת הלשון מזור.

ואיתא בדרשות ר"י אבן שוע"ב (פ' שלח) מרבה דברים ילבט, וכל מחריש ימלט.
וכתב הרמב"ם ז"ל (אגרות המוסר) בהרבות הדברים – ירבו טעותיכם.
ואמר החכם תתחרט פעם אחת על השתיקה, ותתחרט פעמים רבות על הדיבור (ע' מבחר הפנינים לב-ט).
ואמרו חכמינו ז"ל (ירושלמי ברכות פ"ב ה"ט) כל פיטטיא בישין ופיטטיא דאורייתא טבין.
ואמרו (אבות פ"א מה) כל המרבה שיחה עם האישה גורם רעה לעצמו, ובוטל מדברי תורה וסופו יורש גיהינום.
ועוד אמרו (שם, שם מ-יא) אבטליון אומר: חכמים הזהרו בדבריכם, שמא תחובו חובת גלות,
ותגלו למקום מים הרעים וישתו התלמידים הבאים אחריכם, וימותו ונמצא שם שמים מתחלל.

ועוד אמר (שם,שם, מי"ז) שמעון בנו (של רבן גמליאל) אומר :
כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה.. וכל המרבה דברים – מביא חטא.

ואמרו (ויק"ר פל"ב-ה) כל השנים שהיו ישראל משועבדים במצרים לא נמצא א' מהם פרוץ בערוה,
תדע לך שהיה כן, אחת היתה ופירסמה הכתוב שנאמר (ויקרא כד,יא) ושם אמו שלומית בת דברי למטה דן,
'שלומית' 'דהות פטטא בשלמא'. 'שלום לך' 'שלום לכון'.

וכבר אמר החכם: לפני שדברת אתה אדון ושולט על הדיבור, לאחר שדברת הדיבור אדון ושולט עליך.
ויש להזהר ולהתקדש בדיבורים.

להורדה והדפסה עלון לשבת פרשת וישב

לעוד מאמרים ועלונים של פרשת השבוע – פרשת השבוע

בברכת התורה וכטו"ס הר' שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר

מאמר מקושר

כתיבת תגובה