מי יכול להתגאות בהצלחה ובכישרונות שלו?!?

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר פקודי | לכבוד... אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע

במה יש להתגאות בהצלחה או בכישרונות של האדם? הכל מתנת שמיים! פרשת השבוע על פי תורתו והשקפתו של רבי נחמן מברסלב – ישיבת ברסלב ירושלים!

(שמות מ – יז , יח) “ויהי בחודש הראשון בשנה השנית באחד לחודש הוקם המשכן. ויקם משה את המשכן”.

אמרו חז”ל (תנחומא-יא) אמר משה ריבונו של עולם איני יכול להעמידו. אמר ליה הקב”ה למשה, עסוק בידיך ואתה מראה כאילו אתה מתכוון להעמידו, והוא עומד מאליו, ואני כותב עליך שאתה הקמתו, שנאמר הוקם המשכן [משמע שהוקם מעצמו].

ומי העמידו [לעיני הרואה]? משה, שנאמר ויקם משה. וכן אמרו (שמו”ר נב-ד) כך שנו רבותינו, כמה חכמים היו שם, ובאו להם אצל משה לסייע בהקמת המשכן, ולא היו יכולים להקימו – אלא כך אמר שלמה (משלי לא-כט) רבות בנות עשו חיל, ואת עלית על כולנה. שמשה היה מעולה מכולם, למה? שעשו חכמי לב את המשכן, ולא היו יודעים לבנותו, ולהעמידו על מכונו.

מה עשו? נטלו כל אחד ואחד מלאכתו, ובאו להם אצל משה, והיו אומרים הרי קרשים, הרי בריחין! כיון שראה משה אותם, מיד שרתה רוח הקודש והקימו משה למשכן.

ולא תאמר משה העמידו בעצמו, אלא המשכן נעשו בו ניסים ועמד מעצמו, שנאמר “הוקם המשכן”, כלומר המשכן קם ונעמד מעצמו, כמשה רבינו ניגש אליו להקימו. ואם תמה את על זה, איך יבנה הבית מעצמו? הרי שלמה כשבנה את המקדש הוא נבנה מעצמו, אמר ר’ הונא בשם ר’ יוסי היו הכל מסיעין אותו, כשבנה את בית האלקים הבריות והרוחות שכתוב (מ”א ו-ז) בהבנותו- מעצמו היה נבנה, במעשה ניסים נבנה, וכן כשהוקם המשכן במעשה ניסים עמד.

מי יכול להתגאות בהצלחה ובכישרונות שלו?!?

והנה באמת כל ההצלחות שהאדם מצליח, ע”י מעשיו, בעצם אין אדם עושה מעצמו כלום, והכל ה’ עושה, וכי האדם יכול לראות בלי ה’?, וכי יכול ללכת או להרים יד?, וכי חכמתו ותבונתו מביאו להצליח?

וכמ”ש (דברים ח-יב,וכו’) פן תאכל ושבעת, ובתים טובים תבנה וישבת, ובקרך וצאנך ירביון, וכסף וזהב ירבה לך וכל אשר לך ירבה ורם לבבך ושכחת את ה’ אלקיך, ואמרת בלבבך כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, וזכרת את ה’ אלקיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל.

וכמ”ש חז”ל (ויקרא רבא כז. וע”ע מדרש שוחר טוב, תהלים ל) ע”פ (איוב מא-ג) מי הקדימני ואשלם, מי קלֵס ושבח לפני, עד שלא נתתי לו נשמה, מי מילל לשמי עד שלא נתתי לו בן זכר, מי עשה לי מעקה עד שלא נתתי לו (בית) וגג, מי עשה לי מזוזה עד שלא נתתי לו בית,

מי עשה לי סוכה עד שלא נתתי לו מקום, מי עשה לי לולב עד שלא נתתי לו דמים, מי עשה לי ציצית עד שלא נתתי לו טלית, מי הפריש לי פאה עד שלא נתתי לו שדה, מי הפריש לי תרומה עד שלא נתתי לו גורן, מי הפריש לפני חלה עד שלא נתתי לו עיסה, מי הפריש לפני קרבן עד שלא נתתי לו בהמה.

וכדאיתא באיגרת הרמב”ן וז”ל ולמה יתגאה לב האדם? אם בעושר, ה’ מוריש ומעשיר, ואם בכבוד הלא לאלקים הוא שנאמר ( דה”י כט,יב) והעושר והכבוד מלפניך, ואיך יתפאר בכבוד קונו?! ואם בחכמה (איוב יב-כ) מסיר שפה לנאמנים, וטעם זקנים יקח, כי באפו משפיל גאים וברצונו מגביה שפלים עיי”ש.

כי באמת האדם מצד עצמו לא מסוגל לעשות כלום, שום פעולה ממש, כי כל פעולה דורשת שכל וחכמה, ועיניים רואות, וידיים פועלות וכו’ וכו’, והכל כאשר לכל, הכל ממש הוא מתנת ה’ בכל רגע ורגע, ובלי זה לא היה שייך שום מחשבה, דיבור ומעשה. ואשרי אדם היודע את מקומו, ומודה לה’ תמיד על כל חסדיו האינסופיים התמידים.

בברכת התורה וכטו”ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר

הראה עוד

מאמר מקושר

כתיבת תגובה