משיבת נפש ל – מ | מספרי רבי נחמן מברסלב

משיבת נפש אות – ל

מְבאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁתְּחִלַּת הַבְּרִיאָה הִיא עַל יְדֵי כַּמָּה צִמְצוּמִים שֶׁכִּבְיָכוֹל, הִמְשִׁיךְ הָאוֹר בְּאֵיזֶה בְּחִינָה וְאַחַר כָּךְ הֶעֱלִימוֹ וְכֵן כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים בְּכַמָּה דְּרָכִים וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא נִתְהַוּוּ הַכֵּלִים שֶׁיּוּכְלוּ לְקַבֵּל הָאוֹר. וְכָל זֶה הוּא סוֹד מִיתַת הַמְּלָכִים וְתִקּוּנָם שֶׁדַּיְקָא עַל יְדֵי הַשְּׁבִירָה וְהַמִּיתָה נִמְשָׁךְ אַחַר כָּךְ עוֹלָם הַתִּקּוּן בְּתוֹסְפוֹת אוֹר נִפְלָא יוֹתֵר כַּמּוּבָן בַּכְּתָבִים. אֲבָל עִקַּר הַכּל הָיָה תָּלוּי בְּהָאָדָם הַבַּעַל בְּחִירָה, כִּי הוּא הָיָה צָרִיךְ לְתַקֵּן הַכּל עַל יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִלְתַתָּא, וְעַל כֵּן עַתָּה גַּם כֵּן הָעִקָּר תָּלוּי בִּתְשׁוּבָה שֶׁל הָאָדָם. כִּי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל כָּל פָּנִים אֵיזֶה הִתְעוֹרְרוּת בְּעָלְמָא שֶׁהוּא בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא וְעַל כֵּן אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה וְעַד יוֹם מוֹתוֹ תְּחַכֶּה לוֹ וְכוּ. כִּי אֲפִלּוּ אִם חָטָא כְּמוֹ שֶׁחָטָא אֲלָפִים פְּעָמִים עִם כָּל זֶה בְּכָל פַּעַם שֶׁמִּתְעוֹרֵר בְּאֵיזֶה הִתְעוֹרְרוּת לָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם אֵין שׁוּם הִתְעוֹרְרוּת נֶאֱבָד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזּהַר הַקָּדוֹשׁ: לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאָבִיד, כִּי עַל יְדֵי הַתְּשׁוּבָה נִתְהַפְּכִין הָעֲווֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת, כִּי נַעֲשֶׂה תִּקּוּן עַל יְדֵי הַקִּלְקוּלִים, כִּי כָּל מַה שֶּׁקִּלְקֵל וְהִמְשִׁיךְ הָאוֹר לְמָקוֹם שֶׁהִמְשִׁיךְ שֶׁזֶּה עִקַּר הַקִּלְקוּל, אֲבָל אַחַר כָּךְ כְּשֶׁנִּתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה הוּא מְקַיֵּם הַכּל וַאֲזַי נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא כֵּלִים חֲדָשִׁים וְנִמְשָׁךְ לְתוֹכָן אוֹר חָדָשׁ וְנִפְלָא. כִּי עַל יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיךְ הָאוֹר לִמְקוֹמוֹת גַּסִּים וְכוּ עַל יְדֵי זֶה נִתְעַבּוּ הַכֵּלִים וִיכוֹלִים אַחַר כָּךְ לְזַכְּכָן, עַד שֶׁיִּתְהַפֵּךְ הַכּל לְטוֹבָה שֶׁדַּיְקָא עַל יְדֵי זֶה יִתְהַוּוּ כֵּלִים נִפְלָאִים לְקַבֵּל הָאוֹר חָדָשׁ שֶׁלּא הָיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל מִקּדֶם כִּי לא הָיָה אֶפְשָׁר לְהִתְהַוּוֹת הַכֵּלִים כִּי אִם עַל יְדֵי זֶה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה, עֲווֹנוֹת נִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת, הִתְרַחֲקוּת תַּכְלִית הִתְקָרְבוּת. שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן מִיתַת הַמְּלָכִים שֶׁדַּיְקָא עַל יְדֵי מִיתָתָם וּשְׁבִירָתָם נִמְשָׁךְ אוֹר מָ”ה הֶחָדָשׁ הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר כַּמּוּבָן בַּכְּתָבִים. אֲבָל כָּל זֶה לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה כִּי אִם בְּכחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁיּוֹדְעִים סוֹד זֶה לְעָמְקוֹ, שֶׁהֵם יְכוֹלִים לְעוֹרֵר בְּנֵי אָדָם לִתְשׁוּבָה וּלְחַזֵּק אֶת כָּל אֶחָד וּלְהַעֲלוֹת כָּל מִינֵי הִתְעוֹרְרוּת בְּעָלְמָא כָּל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה טוֹבָה וּלְתַקֵּן עַל יְדֵי זֶה כֵּלִים נִפְלָאִים בְּאפֶן שֶׁיִּתְתַּקֵּן כָּל אֶחָד בְּיֶתֶר שְׂאֵת עַל כֵּן צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ מְאד אַחַר צַדִּיק כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לַעֲסֹק בְּתִקּוּנוֹ, וְהַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה בְּעַצְמָהּ הִיא טוֹבָה גְּדוֹלָה מְאד לָנֶצַח אֲפִלּוּ אִם קִלְקֵל כְּמוֹ שֶׁקִּלְקֵל. כִּי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים זָכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ עַל יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁלָּהֶם בְּתַכְלִית תַּכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְעַל כֵּן עָשׂוּ כֵּלִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאד שֶׁיְּכוֹלִים לְתַקֵּן כָּל הַקִּלְקוּלִים שֶׁבָּעוֹלָם רַחֲמָנָא לִצְלָן, רַק אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין עַל כָּל פָּנִים אֵיזֶה הִתְעוֹרְרוּת בְּעָלְמָא שֶׁל הָאָדָם בְּעַצְמוֹ, כִּי בְּלִי שׁוּם הִתְעוֹרְרוּת כְּלָל אִי אֶפְשָׁר לְתַקְּנוֹ כָּרָאוּי. וְיִזָּהֵר בְּנַפְשׁוֹ עַל כָּל פָּנִים שֶׁלּא יִהְיֶה לֵץ וְחוֹלֵק חַס וְשָׁלוֹם, עַל הַצַּדִּיק הָעוֹסֵק בְּתִקּוּנוֹ. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת הַתְּשׁוּבָה שֶׁהִפְלִיגוּ בָּהּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מְאד, “שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְשׁוּבָה עוֹמְדִים” וְכוּ. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: שֶׁמַּגַּעַת עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד. כִּי דַּיְקָא מֵחֲמַת שֶׁיָּרַד לִמְקוֹמוֹת נְמוֹכִים וּמְגֻשָּׁמִים כָּאֵלֶה וְהִתְגַּבֵּר בְּכחַ הַצַּדִּיק לַעֲלוֹת מִשָּׁם עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא נַעֲשִׂים כֵּלִים נִפְלָאִים לְקַבֵּל הָאוֹר הַנִּפְלָא, מַה שֶּׁאֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִים יְכוֹלִים לְקַבֵּל אוֹר כָּזֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם כֵּלִים כָּאֵלּוּ וְכָל זֶה אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת כִּי אִם בְּכחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם עִקַּר הַבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה כִּי הֵם הַבְּעָלִים שֶׁל תְּשׁוּבָה וְכָל מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו וְרוֹצֶה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, צָרִיךְ לְקַבֵּל מֵהֶם. כִּי הֵם אַף עַל פִּי שֶׁלּא טָעֲמוּ טַעַם חֵטְא מֵעוֹלָם אַף עַל פִּי כֵן הֵם עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה בְּכָל פַּעַם עַל הַשָּׂגָתָם הָרִאשׁוֹנָה, וְגַם הֵם יוֹרְדִים לִמְקוֹמוֹת נְמוֹכִים מְאד בְּכַוָּנָה בִּשְׁבִיל לְהַעֲלוֹת הַנְּפָשׁוֹת מִשָּׁם וּלְהַחֲזִירָם בִּתְשׁוּבָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: וַאֲנִי יָדַי מְלֻכְלָכוֹת בְּדָם וּבִשְׁפִיר וְכוּ כְּדֵי לְטָהֵר וְכוּ. וּבְכחַ אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים יֵשׁ תִּקְוָה לְכָל מִי שֶׁיּאחֵז בָּהֶם שֶׁיַּעֲלֶה מֵעמֶק יְרִידָתוֹ לַעֲלִיָּה גְּדוֹלָה וְשֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂים עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא כֵּלִים נִפְלָאִים לְקַבֵּל אוֹר הָאֵין סוֹף כָּרָאוּי. רַק הָעִקָּר שֶׁיִּשְׁמַע לְדִבְרֵיהֶם וְיֵלֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים וִיסַלֵּק חָכְמָתוֹ כְּאִלּוּ אֵין לוֹ שׁוּם שֵׂכֶל רַק יְבַטֵּל דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי נֶגְדָּם וְאָז יִזְכֶּה בְּוַדַּאי לְאַחֲרִית טוֹב כַּנַּ”ל (שָׁם הֲלָכָה ז אוֹת ל”ב נ”ב)

 משיבת נפש אות – ל

כְּשֶׁאָדָם נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ וְלִפְעָמִים נְפִילָתוֹ וִירִידָתוֹ גְּדוֹלָה מְאד מְאד רַחֲמָנָא לִצְלָן, כִּי יֵשׁ שֶׁנּוֹפֵל לִמְקוֹמוֹת מְגֻנִּים מְאד שֶׁנִּקְרָאִים בְּחִינוֹת מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים וְנוֹפֵל לִסְפֵקוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים וּמְגֻנִּים וְזָרִים מְאד וּלְבִלְבּוּלִים רַבִּים וְלִבּוֹ סְחַרְחַר, שֶׁהַקְּלִפָּה מְעַקֶּמֶת וּמְסַבֶּבֶת לִבּוֹ בְּעַקְמִימוּת וּלְבִלְבּוּלִים עֲצוּמִים (עֶס פַאר דְּרֵייט דָּאס הַארְץ). אַף עַל פִּי שֶׁבִּמְקוֹמוֹת אֵלּוּ אִי אֶפְשָׁר לִמְצא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף עַל פִּי כֵן גַּם שָׁם יֵשׁ תִּקְוָה גְּדוֹלָה עַל יְדֵי שֶׁיְּחַפֵּשׂ וִיבַקֵּשׁ מִשָּׁם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיִהְיֶה שׁוֹאֵל וּמְבַקֵּשׁ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. וְכָל מַה שֶּׁהוּא רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ רָחוֹק בְּיוֹתֵר מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, יִצְטַעֵר וְיִשְׁאַל וִיבַקֵּשׁ יוֹתֵר אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. וְעַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא מְחַפֵּשׂ וּמְבַקֵּשׁ וּמִתְגַּעְגֵּעַ אַחַר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ וּמִצְטַעֵר וְצוֹעֵק וְשׁוֹאֵל וּמְבַקֵּשׁ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא עוֹלֶה בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה, כִּי זוֹכֶה לַעֲלוֹת לִבְחִינַת אַיֵּ”ה שֶׁהִיא הַקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה מְאד מְאד. וְזֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה שֶׁיְּחַפֵּשׂ תָּמִיד וִיבַקֵּשׁ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ כַּנַּ”ל, שֶׁעַל יְדֵי זֶה הַיְרִידָה נִתְהַפֵּךְ לַעֲלִיָּה גְּדוֹלָה וְזֶהוּ בְּחִינַת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה הַמּוּבָא בְכָל סִפְרֵי קדֶשׁ וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן שָׁם הֵיטֵב כִּי עָמק הוּא (שָׁם י”ד)

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17העמוד הבא

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Close