שריפת חמץ | הוא רפואת הנפש והגוף

עיקר החמץ … אומר רבי נחמן מברסלב :
הָעִקָּר לִשְׁמֹר מֹחוֹ שֶׁלֹּא יֶחֱמָץ,
שֶׁלֹּא יְהַרְהֵר בְּהִרְהוּרִים רָעִים וּבְתַאֲווֹת שֶׁהֵם סִטְרָא דְּמוֹתָא

(צד המוות – הם מביאים את האדם לדכאון ועצבות ורצונות רעים שהם בחינת מיתה שלאינו שמח ונהנה מהחיים הטובים ומהמצוות שעושה וכדומה),

וְצָרִיךְ לִגְעֹר בְּאֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁהֵם סִטְרִין אַחֲרָנִין
(ובשביל לדעת איך גוערים בהם צריך עצת צדיקים והדרכה ישרה של אנשי אמת עובדי השם)

שריפת חמץ

וּלְגָרְשָׁם מִדַּעְתּוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁלֹּא יִתְקָרְבוּ אֵלָיו,
(רבינו נתן כמה עיצות לכך עיין באתר… כי צריך לשרוף אותם ע"י אש התלהבות בעבודת השם בחי' הגעלת כלים עיין שם)

כִּי הֵם מְטַמְטְמִין מֹחוֹ
(המחשבות האלו לא עוזבות אותו ולא נותנות לו לחשבו על החיים ולסדר את היום ואת מעשיו לפי רצון השם ולתכלית הנרצה. והם הנקראים מחשבות טורדניות, חרדות, והתקפי לחץ ועוד כמה מחלות נוראיות בגוף ולנפש)

וְעַל-יְדֵי זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִשְׂמֹחַ,
(ואינו יכול לחיות כלל בשום נושא שבעולם)

עַל-כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר בָּהֶם בְּמַשֶּׁהוּ,
(על כן מחמירין ועלומים קשה עם ישראל מאד בנקיונות לפסח – באיסור משהו חמץ בפסח, כדי להנצל מהם, והאריז"ל אמר שמי שזהיר במשהו חמץ בפסח ונצל כל השנה מכעס והוא הדין ממחשבות כאלו טורדניות וממליא יהי שמח ויחיה בלי כעס ועצבות – שווה לטרוח ! עכשיו אתם מבינים למה החרדים מקפידים כל כך בנושא הם לא פריירים הם יודעים לחיות לפי הוראות היצרן מנקים ומשקיעים וזוכים למידות טובות ורגע כל השנה – שווה !!! וחוסך רופאים לנפש ולגוף !!!)

כִּי הֵם עִקַּר הֶחָמֵץ וְהַשְּׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה
שֶׁצְּרִיכִים לְבַעֲרָם בְּבַל יֵרָאֶה וּבְבַל יִמָּצֵא
וּלְטַהֵר וּלְפַנּוֹת אֶת הַמֹּחַ מֵהֶם.
(ואם זוכה לכך – זוכה לחירות ושלום שזה בחינת מצה שהיא בחינת הנאמר בקבלה – בחינת רפואה הנפש והגוף)

סוד שריפת חמץ:

הוא להבעיר את הלב והמוח מחדש אל האמונה

שריפת החמץ, אותה מצווה פשוטה לכאורה שכולנו מקיימים בערב פסח, טומנת בחובה עומק רוחני עצום שיכול להאיר את נפש האדם ולהצית בה אש של קרבה להשם יתברך. על פי ההסבר של רבי נתן מברסלב בליקוטי הלכות, החמץ אינו רק מאכל גשמי שיש לבער מן הבית, אלא סמל למחשבות זרות, לבלבול ולטמטום הלב והמוח, המרחיקים אותנו מן האמונה השלמה ומן התכלית האמיתית של החיים. שריפתו היא הזדמנות נדירה להתחדשות, לניקוי פנימי ולחיזוק היסודות הרוחניים שבנו.

החמץ שבתוכנו – טמטום הלב והמוח

ב"ליקוטי הלכות" (הלכות חמץ ומצה) רבי נתן מלמד שהחמץ מסמל את היצר הרע ואת המחשבות הזרות שמטמטמות את הדעת ומערפלות את הראייה הרוחנית. כמו שהרוח מתפיחה את העיסה, והשאור ממלא את הבצק, כך המחשבות השליליות והספקות תופחים בתוכנו, גורמים לנו להתרחק מהאמת הפשוטה – שהשם יתברך נמצא בכל מקום ומנהיג את עולמו בחסד וברחמים ומשגיח עלינו תמיד… רק שיש את כוח הבחירה – המבחנים ושאנחנו צריכים לעבור כדי לזכות לשכר רוחני ועוד יותר קרבת ה'.., החמץ הזה, כותב רבי נתן, הוא "רוח הטומאה" שמביא לבלבול, לעצבות ולחוסר אמונה, ומשתק את הרצון להתקרב אל הקדושה.

בספר "עלים לתרופה" ממשיך רבי נתן ומבאר שהחיים מלאים בניסיונות שמטרתם לעורר אותנו. החמץ הפנימי – הספקות, הפחדים והדמיונות הכוזבים – הוא כמו רעל שמחמיץ את הלב, גורם לאדם להפוך להיות כבד וסגור. אך דווקא שריפת החמץ היא התרופה: פעולה שמבערת את השליליות ומאפשרת לנו לראות את האור שבתוכנו, את הנקודה הטובה שקיימת בכל יהודי.

האש שמבערת ומחדשת

כשאנו שורפים את החמץ, אנו לא רק מקיימים מצווה גשמית, אלא מבעירים אש פנימית שמטהרת את הנפש. רבי נתן מדגיש ב"ליקוטי הלכות" שהאש של שריפת החמץ היא סמל להתלהבות בעבודת השם. זו אש שמסוגלת לשרוף את הקליפות – אותם מחסומים רוחניים שמונעים מאיתנו להרגיש את הקרבה להשם. כשאנו עומדים מול הלהבות, אנו יכולים להתפלל ולבקש שהאש הזו תבער גם את הבלבול שבמוחנו ואת הכבדות שבלבנו, ותחליף אותם בהתלהבות של אמונה.

בסגנון פשוט ומלא תקווה, כמו שמובא לעיתים בדברי חיזוק, אפשר לומר: "תראה איך הלהבות עולות, איך החמץ נעלם. ככה השם רוצה שתזרוק את המחשבות הרעות, את הספקות שמכבידים עליך. תן לאש התורה וההתלהבות של המצוות ווהתפילות ואמונה לבעור בך תן לנקודה הטובה להאיר ולנקות אותך.., תן ללב להתמלא שוב באמונה חיה ונושמת." שריפת החמץ היא לא רק סוף של משהו ישן, אלא התחלה של משהו חדש – חירות אמיתית להיות חופשי מהעבדות שלנו ליצר הרע התאוות ההרגלים למידות לא מתוקנות וכו' לגאולה חירות רוחנית לבחור בטוב ולהחזיק תמיד בנקודה הטובה הרוחנית שמושרשת בכל אחד מאיתנו.

חיזוק האמונה דרך השריפה

ב"עלים לתרופה" רבי נתן כותב שהחיים הם מסע של התעוררות, וכל מצווה היא הזדמנות להתחזק. שריפת החמץ היא רגע שבו אנו מראים להשם שאנו רוצים להשתנות, שאנו מוכנים לשרוף את מה שמפריד בינינו לבינו. כשאנו מבטלים את החמץ ואומרים "כל חמירא דאיכא ברשותי… ליבטל ולהוי כעפרא דארעא", אנו בעצם מכריזים שהכוח של החמץ – הגשמיות, הספקות, היצר – אינו שולט בנו יותר. זו הכרזה של אמונה, של ביטחון שהשם נמצא איתנו בכל צעד.

האמונה, לפי רבי נתן, היא כמו זרע קטן שצריך לטפח. החמץ הוא העשבים השוטים שחונקים אותו, וכשאנו שורפים אותו, אנו מפנים מקום לאמונה לצמוח. במילים פשוטות: "אל תיתן לחמץ להשתלט עליך. תשרוף אותו, תתחזק, תאמין שהשם רואה אותך, שומע אותך, ומוביל אותך אל הטוב רק תדע שאתה במסע ומבחן (כמו בטסט) לראות לאן באמת אתה שואף כמה למדת והפנמת ואתה חושק בדרכי האמונה…"

שריפת חמץ אש שמחמם את הנשמה

שריפת החמץ היא הרבה יותר ממנהג. זו קריאה להתעורר, לנקות את הלב והמוח ממה שמחמיץ אותם, ולהתקרב להשם יתברך מתוך אמונה שלמה. על פי "ליקוטי הלכות" ו"עלים לתרופה", רבי נתן מלמד אותנו שהאש הזו היא כלי רב עוצמה – היא שורפת את השלילי ומציתה את החיובי. כשאנו עומדים מול הלהבות, נוכל לשמוע את הקול הפנימי שאומר: "אתה יכול. אתה קרוב. השם מחכה לך." כך, בעזרת השריפה, נזכה להפוך את הלב לקל ואת המוח לבהיר, ולצעוד אל החירות האמיתית של האמונה.

בהצלחה פסח כשר ושמח – ישיבת נצח מאיר