תיקון נפטרים ראש חודש ניסן !

תיקון נפטרים ראש חודש ניסן. יערך מראש חודש ניסן עד ערב החג – ע"י חסידי ברסלב לפעול למען אהבת ישראל ע"י מוסדות ברסלב – ישיבת "ברסלב מאיר". כנסו למסור שמות חינם למען אהבת ישראל וזיכוי הרבים.

כמה מילים על תיקון הנשמות בחודש ניסן:

1. חודש ניסן כזמן של חסד ורחמים

על פי הקבלה, חודש ניסן שייך לספירת החסד. בניגוד לחודשים שבהם שולטת מידת הדין, בניסן נפתחים "שערי רצון" המאפשרים לנשמות הנפטרים לעלות מדרגה.

הפסקת הדין: מקובל בשם האר"י הקדוש שבחודש ניסן (ובמיוחד מראש חודש ועד סוף חודש) פוסק הדין מהנשמות בעולם העליון.

עליית נשמות: זהו זמן שבו קל יותר לנשמות שזקוקות לתיקון "להשתחרר" ממקומות נמוכים ולעלות להיכלות גבוהים יותר בגן עדן, בזכות האור הגדול המאיר בחודש זה.

שער הכוונות (לאר"י), דרושי הפסח: שם מוסבר כי מחודש ניסן ועד עצרת (שבועות) שולט חסד גדול בעולם, ועל כן "אין הדינים שולטים".

משנה ברורה (סימן תכ"ט): בהלכות פסח מצוין שאין אומרים "תחנון" בכל חודש ניסן ואין מספידים בו, משום שהוא חודש של שמחה וגאולה. הפסקת אמירת התחנון במישור ההלכתי משקפת את המציאות הרוחנית של "הסתלקות הדינים".

2. ברכת האילנות כתיקון לנשמות

ברכת האילנות ותיקון הנשמות – זהו אחד המקורות המפורשים ביותר לקשר בין חודש ניסן לגלגול נשמות:

כאשר יהודי מברך בכוונה על ראיית אילנות מאכל מלבלבים בניסן, הוא מעלה את הניצוצות הקדושים ואת הנשמות המגולגלות באותם אילנות. הברכה פועלת כ"מנוף" רוחני שמשחרר את הנשמה מהגלגול בצומח ומאפשר לה לחזור למקור השורש שלה.

כף החיים (סימן רכ"ו, אות ז'): מביא בשם האר"י שבברכת האילנות יש סוד גדול של בירור ניצוצות הקדושה והעלאת נשמות המגולגלות בצומח. הוא מציין שמי שמכוון בברכה זו, מסייע לנשמות הללו לסיים את תיקונן ולהתעלות למדרגת "חי".

ספר חסד לאברהם (לרבי אברהם אזולאי, מעיין ה', נהר כ"ג): מפרט כיצד נשמות שחטאו בעניינים מסוימים מתגלגלות בדומם, צומח וחי, וכיצד חודש ניסן הוא זמן השיא להוצאתן מהגלגול דרך הברכות.

3. סוד הגלגול ב"סדר הפסח"

סוד "פה-סח" ותיקון הדיבור
הקשר בין פסח לתיקון הדיבור מופיע רבות בספרות החסידות והקבלה:

פרי עץ חיים (שער חג המצות): האר"י מסביר שהגלות במצרים הייתה "גלות הדיבור" (הדיבור היה בשבי), והגאולה בניסן היא "גאולת הדיבור".

ספר "בני יששכר" (מאמרי חודש ניסן): רבי צבי אלימלך מדינוב מרחיב על כך שחודש ניסן הוא הזמן לתקן גלגולים שנגרמו מחטאים הקשורים לדיבור (לשון הרע, שבועות שווא וכו'), וזאת על ידי קריאת ההגדה וסיפור יציאת מצרים.

4. קריאת הנשיאים ובירור הניצוצות

ספר הליקוטים (לאר"י, פרשת נשא): מוסבר שם שכל נשיא שהקריב קורבן ב-12 הימים הראשונים של ניסן, פעל לתיקון השורש הרוחני של השבט שלו.

סידור השל"ה (שער השמים): מציין כי קריאת פרשת הנשיא בכל יום בניסן מסוגלת לנקות את הנפש מסיגים של גלגולים קודמים ולחבר אותה מחדש לשורש הקדושה של הנשמה.

5. יציאת נשמות מהגיהנום

ספר "מעבר יבוק" (שפתי רננות, פרק כ"ג): ספר יסודי בענייני נשמות ונפטרים. הוא מציין שבחודש ניסן, ובמיוחד בשבתות של ניסן ובחג הפסח, "הגיהנום שובת" והנשמות מקבלות מנוחה ועלייה, כחלק מחסדי החודש.

תיקון נפטרים ראש חודש ניסן :

בחודש ניסן זה זמן של התחדשות ופריחה ויש סוד להעלאת ניצוצות שהם נשמות המתגלגלים המסוגלים להעלות את התפילות ואת השמות.

וזאת היא תקופה ודרך לזכור ולהיטיב עם הנפטרים הן המשפחה הן שאר קרובים ומכרים,

תיקון נפטרים מועיל לנשמת הנפטר וגם לחיים, למי שחולם חלומות על נפטרים טוב להתייעץ לפני.. !

תיקון נפטרים :
+ תקיעת שופר
+ לימוד משנה לעילוי נשמה
+ אמירת קדיש
+ תיקון הכללי
+ תפילת יזכור
+ הזכרת שמות
+ ישנה אפשרות להנצחה בספרי ברסלב
ועוד…

בברכה ישיבת ברסלב מאיר

רישום לתיקון נפטרים

050-4161022 ; או בוואטסאפ – 051-5505148

סיפורה של רוזה הרוח האשה שבגדה בבעלה ובמה נענשה

כתב הרב המקובל האלוקי רבי יהודה פתיה זצוק"ל:
"ומעתה הט אוזנייך ושמע מה שסיפרו לי הרוחות בהיותם עומדים שם לפני בית דין הגדול ואעתיק אותם לפני הקורא אחת לאחת ומהם יבין האדם את דרכו ואת הנעשה בו אחרי ימי חלצו" וכך כתב בפרק יחזקאל: אחר כך בשנת התרע"ג ט"ו אלול באה אלי בתולה אחת בת שבע עשרה שנים ושמה כתון בת עזיזה ואמרה לי כי היא יתומה מאב.

בשנת תרע"ב הלכה אמא שלי לארץ פרס כדי לבקר את אחי שחלה שם. ועזבה אותי ואת אחי הקטן ואת אחותי הקטנה אצל אחות אמי אשר היא כעסנית ורגזנית מאוד ונלאיתי כלכל את כעסה ואת חרפתה וגידופיה ואם אקשה את מצחי להוכיח אותה על כעסה ועל קללתה אפשר שתוציא אותנו מהבית לגמרי ולא חוששת כלל לכן נשאתי כל דבריה בדומיה עד כי הציקתני רוח בטני מרוב צערי ויגוני עד שבמוצאי שבת קודש הייתי בוכה ומייללת על משכבי מאין הפוגות על רוע מזלי. והנה בתוך כדיי כך הרגשתי כאילו חתול גדול נפל על מתני בין שני כתפי והיה משרט בבשרי שריטות גדולות כדי לפנות לו דרך להיכנס בי ופחדתי לצעוק פן תכעס עלי דודתי השובבה.
ואחר כך הרגשתי שהחתול ההוא נכנס בזרוע שמאלי ונהייתה זרועי כבדה כמו כובד הרחיים עד שלא יכולתי להזיז אותה ממקומה ומהיום ההוא והלאה הייתה זרועי רועדת ועצמותי רועדים ולפעמים גם גלגל עיני עולה ויורד ורגלי מסתבכין זה בזה ומתנודדים הילך והילך. ובמשכבי על מיטתי שמוע אשמע מתחת הכר קול הכאת פטיש חזק מאוד ובקושי ישנתי מקול הכאת הפטיש. וכך נשארתי עד ששבה אימי מארץ פרס בשנת התרע"ג ולקחה אותי אצל פליל ישמעאל לבדוק מה קורה עימי ואחר כמה יגיעות אמר שנכנס בך שד נוצרי חזק מאוד ולא יכול הפליל לגרש אותו ממנה.

לכן הלכנו על מצבת יהושע כהן גדול ונתבודדתי שם לבדי והתפללתי שם בדמעות שליש ובתוך כדי אחזתני רעדה גדולה ונעצמו עיני וראיתי אדם נכבד נורא מאוד שלבוש בגדי לבן ומעוטף בצמר לבן ולא יכולתי להביט בפניו כך מספרת לי כתון בת עזיזה והוא היה עומד בריחוק ארבע אמות עומד ומתבונן בי בלי לומר כלום. וכאשר חזרנו מההשתטחות הייתה מגמתינו ללכת אל הפליל ובלא מתכון הרגשנו עומדים אצל ביתך ואמרנו הואיל והגענו פה נכנס אצלך ונשמע מה בפיך ואני (הרב יהודה פתיה זצוק"ל) הכותב בראותי את כתון בוכה ודמעתה על לחיה נשבר ליבי בקרבי ונכמרו רחמי עליה וייחדתי לה הייחוד של הרוח והתחיל הרוח להרעים בקולו ולצעוק ואמר שהוא הרוח שנכנס בכתון היא אישה זונה שבגדה בבעלה. ושאלתיה על שמה ועל שם אמה ולא רצתה להגיד. ואחר כמה יגיעות אמרה שהיא פלונית בת פלונית והייתה מהתלת בי כמה פעמים ונמשך עניין זה מט"ו אלול תרע"ג עד יום שני י"ט כסליו תרע"ד עד שאמרה הרוח ששמה רוזה בת פרחה מכאן ואלך אני כותב את תשובת השאלות אשר שאלתיה ומהתשובה תובן השאלה. אמרה רוזה כי בשעת פטירתה באה לילית ונפשה רעדה ממנה מאוד.
ובקשה לברוח ולצאת מגופה טרם שתיגע בה אשת השטן. אך תכף שלפה את חרבה והנחתו על צווארה ויצאה נפשה ולא הרגישו בה היושבים כי אם אחרי שעה אחת. ואחר כך הטילוה ערומה על הקרקע ובזה מצאה מעט קורת רוח ושתי פעמים באה הנפש כדמות עוף פורח וסיבבה את גופי וגופי הרגיש בה ואחר כך הלכה לה ושוב לא חזרה. ואחר שנקבר גופה באו עליה חמישים משחיתים והביאו את נפשה והעמידו אותה על ראשה. ושאלו על שמה ואמרה להם שנקראת רוזה ולא היו משגיחים המשחיתים בזה השם שאמרה בכלל. והיו מכים וחובטים אותה שלושה ימים ושלושה לילות בלי להפסיק במקלות של אש עד שעלה אחר כך בדעתה לומר להם שם זה ואמרה להם שנקראת "נהרים" ותיכף עזבוה והלכו להם ואחרי הליכתם בא מלאך אחד אכזרי כמו משחית אף על פי שהוא אינו משחית והוציא את הנפש מהקבר והכה אותה מכה חזקה ומאותה הכאה נקלעה ונזרקה עד פתח בית הדין הגדול שברקיע והיא עומדת שם ערומה כביום היוולדה ותיכף יצאו מבית דין שני מלאכים אכזריים והביאו סמרטוט של בגד בלוי ושחור והקיפוה למטה מטבורה לכסות את הערווה והכניסוה לפני בית הדין.

והבית דין היו שלושה הגדול הוא באמצע והשניים הם אחד בימינו ואחד בשמאלו וזוהר פניהם כמו החמה וששאל אותי האב בית דין מה שם אביך ואימך ולא רציתי להשיב לו והכוני הממונים מכות אכזריות עד שלא יכולתי לסבול כי במכה הראשונה נעשיתי כאוד מוצל (צלויי) מאש ובמכה השנייה נעשיתי גחלת ובמכה השלישית נעשיתי אפר. וגם הבית דין הלקוני עימהם ואחר כך חזרו והחיו אותי עד שהוכרחתי לומר להם ששם אבי הוא יעקב ושם אימי היא פרחה ואוי ואבוי למי שיכפור לפני הבית דין כי לפניהם נגלו כל תעלומות לב ואין דבר נסתר מהם. אחר כך נתנו לי פנקס אחד ואינו כפנקס עולם הזה ואין לו דוגמא בעולם הזה ופתחו אותו לפני ואמרו לי קראי בו אמרתי להם איני יודעת לקרוא אמרו לה הבית דין אם את לא יודעת לקרוא אמרי איזה איסורים עשית מימייך אמרתי להם לא עשיתי מאומה רע וכפרתי בכל מרוב בושה וכלימה.

וחזרו ונתנו לי מכות נמרצות כבתחילה והוכרחתי לומר להם כי דברתי דברי חשק עם הבחור סלאמן שהיה שכנינו. ושאלו אותי ולא עשית עימו שום איסור? ומרוב שיראתי מהמכות אמרתי להם שהוא שכב איתי. שאלו אותי כמה שנים שכב איתך? אמרתי להם שנה אחת בלבד. ויוסיפו להכות אותי עד שהודיתי לפניהם ששכב עימי חמש שנים. שאלו אותי כמה פעמים שכב איתך באותם חמש שנים? אמרתי להם זה לא ידעתי אולי חמישים או שישים פעמים.

ולפי שידעו שבאמת אינו יודעת מספר הפעמים ששכבתי איתו לא הכו אותי. רק אמר לי האב בית דין תדעי כי סלמאן שכב איתך מאה פעמים ומן השמים המיתו אותך כדי שבעלך לא יבוא עליך עוד באיסור. כי כידוע אחים יקרים אשת איש שזינתה נאסרת על בעלה. ושאל אותה האב בית דין של מעלה "ואת למה עשית איסור זה הלא יש לך בשר שמותר לך והוא בעלך? ויעלה בדעתי לומר לפני הבית דין וכי אני היה בדעתי לנאוף? והלא סלמאן השכן הוא זה שפיתה אותי? ועוד טענתי ולא ידעתי שזה איסור חמור כל כך רק מנהג לא לשכוב עם עריות וגם רק איתו לבד שכבתי ?! וכאשר התחלתי לטעון הכוני שלוחי הבית דין העומדים מימיני ומשמאלי ואמרו לי "שתקי!" ואל תדברי שום דבר אחר רק תשיבי תשובה על מה ששואלים אותך הבית דין בלבד.

"פסק דינה של הבוגדת בבעלה"
אחר כך אמר לי האב בית דין פסק דינך הוא להינתן ביד המשחיתים מאה שנה! ואומר הרב יהודה פתיה זצוק"ל שמבואר מזה שאם חטא האדם באיזה חטא ושנה ושילש בו צריך לו תיקון על כל פעם ופעם ולא די לו בתיקון אחד בלבד.שהרי כאן גזרו הבית דין למאה בעילות כנגד זה מאה שנים.וממשיכה רוזה שבגדה בבעלה לספר שאמר לה האב בית דין שבכל יום יהיו מכין אותך עשרים ושבע מלקיות ביום ושבע עשרה מלקיות בלילה (ואומר הרב אפשר לבאר שנענשת כך מידה כנגד מידה שכן עשרים ושבע ושבע עשרה סך הכל עולה בחשבון של גימטרייה "דם" שרוזה נאפה עם סלמאן גם כשהייתה נדה לכן גזרו עליה את המספר הזה של מלקיות) ובכל לילה תחטבי עצים וישרפוך בהם לעיני בית דין שלש שעות בכל לילה.

וגם תלקי לעיני הבית דין שעה אחת. והאלו המאה שנה תלכי עם המשחיתים אשר נמנה אותם עליך לכל מקום אשר יצוו עלייך ללכת שמה והיזהרי שלא תעברי על דברינו ושלא תמרי את דבריהם ואחר המאה שנה תחזרי לפנינו והישבעי לפנינו בשמו הגדול שלא תעברי על דברינו אלה. ומספרת רוזה והרמתי ידי ונשבעתי בחי העולם שלא אעבור על דבריהם ואחר כך קראו לארבעה משחיתים ואמרו לי כי אלו הארבעה משחיתים אשר הפקדנום עליך אחד בימין ואחד בשמאל אחד לפניך ואחד פקיד עליהם ופטרוני מבית דין ונמשכה עמידתי לפני הבית דין שלש שעות. ותכף לקחוני המשחיתים והליכוני למדבר גדול איום ונורא מלא נחשים ועקרבים וחיות רעות מינים ממינים שונים וכלבים גדולים כולם רוחניים המחרידים את כל הנפשות העוברות דרך שם. ועל זה התפלל דוד המלך עליו השלום "הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי…" (תהילים כ"ב פסוק כ"א) כי אף על פי שלא היו נוגעים בי כלל מכל מקום מפחדם רחפו כל עצמותי.ואני אף על פי שכוחי גדול כמו המשחיתים ממש כי תמיד אני פורחת ובורחת מלפניהם והם רודפים אחרי ואין מרחק ביני וביניהם רק אמה אחת בלבד עם כל זה אני כפופה להם מפני שהם ממונים עלי.

והם השיגוני והלקוני במדבר ההוא עשרים ושבע מלקיות ביום ובשעה שלישית מהלילה מוליכין אותי למדבר אחר שלא שזפתו עין וגם אני לא אדע ללכת שמה לבדי. וגוזרים עליי לחטוב עצים בשיעור מוגבל והוא ברוחב אמה על אמה ברום אמה ולשאת אותם על שכמי הערום ולהביאם לפני הבית דין השני שמקומם הוא בסוף חצי העליון של אויר הרקיע ואותו בית דין ממונים על העונש והם בית דין אחר מלבד בית דין הראשון שברקיע אשר נתתי דין וחשבון לפניהם. ובבית דין השני יש גם כן ממונים אחרים שמשמשין לפניהם והם מלאכים אכזריים רק שאינם כמו הארבעה משחיתים הממונים עלי והארבעה משחיתים מסרו אותי עם משא העצים ביד אותם הממונים והם הכניסוני לבית הדין ולקיתי שם שעה אחת ולא יכולתי לכוון את מספר המכות שהלקו אותי.ואחר כך השיבו אותי על אלומת העצים והבעירו אש תחת העצים והסיקו אותי במשך שלש שעות עד שנעשיתי אפר ואחר כך חזרו והחיו אותי.ואותם הבית דין אז תיכף כותבים בפנקסם כי ביום פלוני בחודש פלוני באה רוזה לפנינו ועשינו בה דין כך וכך. ואחר כך מוציאין אותי הממונים של הבית דין ומוסרים אותי ביד המשחיתים המחכים אותי מחוץ לבית דין וחוזרים ומוליכין אותי אל מדבר החיות הנ"ל. ושם מלקין אותי שבע עשרה מלקיות של הלילה וכך נהגו עמי שתי שנים שלמות.

ותבכה רוזה לפני ודמעתה יורדת לארץ ותאמר מה אומר בפני אדוני אוי ואבוי עלי ועל אותו הצער שאני נמצאת בו. כי היו עוקצי העצים עוקצים בבשרי כמחט בבשר החי. כי אותם העצים כעצים של העולם הזה ובכל פעם ופעם יתפח הבשר של כתפי עד שהיה כנוד מלא מים. ובתשלום כל שנה ושנה של פסק של בית הדין הגדול שברקיע אחרי צאתי מבית דין השני היו מגישים אותי הארבעה משחיתים לפני בית דין שלישי שגם הוא באוויר למטה מהרקיע. ושם כותבים בפנקסם כמה שנים נסתלק מהעונש שלי וכמה שנים נשארו עלי.

תדע כי כל עוון ועוון הוא עושה פגם בנשמתו ומעלה עליה חלודה וכתמים או עושה בה נקבים נקבים כבגד שאכלו עש. ורק אם זכו לחזור בתשובה ולעשות תיקון על חטאם אז מתחילים הנקבים להיסתם והכתמים להיטהר.ועל ידי עסק התורה והתפילה תחזור נשמתם להתרפא מחולי שבה. ותבריא לגמרי ותהיה בריה חדשה כילד קטן ואז אנחנו הרוחות לא רואים בהם שום חסרון. וגם אנחנו יודעים ומכירים את שם הנואף והנואפת ושם אביהם ואמם ומשפחתם ועירם וחצר שלהם וחדר שנאפו שם והזמן שנאפו בו אם הוא ביום או בלילה ובאיזה חודש ובאיזה שנה ואם הייתה הנואפת נידה או טהורה או מעוברת הכל אנחנו יודעים בין אם הם חיים בין אם הם מתים. אמנם כאשר יתקן הרוח המתלבש באדם על ידי הייחודים ויטהר מן החלודה שבו יכול גם להכיר גם בעוונות אחרים אף על פי שלא חטא בהם אותו הרוח. ובעוונותינו הרבים בזמן הזה חצי הנשים הן מזנות תחת בעליהן מלבד הבתולות ומשכב זכור שאין אני מדברת בהם. לולא רחמיו יתברך בהביטו בצדיקי הדור הדרים בעיר זו שיש כמו חמישים צדיקים "שעברו יותר מחצי ימיהם ולא פגמו בברית הקודש שלהם כלל ועיקר.

מקור:הרב יהודה פתייה זצוק"ל (תלמיד הבן איש חי זצוק"ל)בספרו מנחת יהודה-בפרק שנקרא
"הרוחות מספרות"