עם ישראל נגאלים על ידי אחדות | פרשת שמות
בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר שמות | לכבוד... אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע
עם ישראל נגאלין על ידי אחדות | (שמות ב-יג) "ויאמר לרשע, למה תכה רעך". פרש"י אע"פ שלא הכהו, נקרא 'רשע' בהרמת יד. ע"כ.
והוא מחז"ל במסכת סנהדרין דף נח ע"ב, כי איך יתכן שיהודי יגיע לכזאת דרגה שפילה להרים יד להכות יהודי, ועצם פעולה זו, מראה על השקפות פסולות ופגומות, וחשיבה בבחי' נבילה וטריפה.
עם ישראל נגאלים על ידי אחדות | פרשת שמות
כי רצון ה' הוא שכל יהודי ידאג וירצה בטובת כל יהודי ויהודי ויאהב אותו אהבת נפש, וכמ"ש (ויקרא יט.) ואהבת לרעך כמוך.
ואמרו חז"ל (אבות פ"א) הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבם לתורה,
ואמרו (שם פ"ב) יהי ממון חברך חביב עליך כשלך.. יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך,
אמרו (מדרש תנחומא, פ' שופטים-יח) – בזמן שישראל עושים חבורה אחת, אפילו עבודה זרה ביניהם – אין מידת הדין נוגעת בהם שנאמר (הושע ד-יז) חבור עצבים אפרים – הנח לו, חלק לבם – עתה יאשמו.
ועוד אמרו (שם, נצבים-א) וכן אתה מוצא שאין ישראל נגאלים עד שיהיו כאגודה אחת,
ועוד אמרו (במדב"ר טו) כביכול כסאו מבוסס למעלה, בזמן שישראל עושים אגודה אחת.
וכן פסק הרמב"ם (ה' דעות פ"ו ה"ג) מצוה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו שנאמר (ויקרא יט) ואהבת לרעך כמוך, לפיכך צריך לספר בשבחו ולחוס על ממונו, כאשר הוא חס על ממון עצמו, ורוצה בכבוד עצמו. והמתכבד בקלון חבירו, אין לו חלק לעוה"ב. ע"כ.
וכתב עוד (שם ה"ה) כל השונא אחד מישראל בלבו – עובר בלא תעשה שנאמר (ויקרא יט-יד) לא תשנא את אחיך בלבבך ואין לוקים על לאו זה לפי שאין בו מעשה. ולא הזהירה התורה אלא על שנאה שבלב עיי"ש.
ואיתא בכתבי הארי ז"ל: גם הזהיר מורי (האר"י) ז"ל שקודם תפילת שחרית נקבל עלינו מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך, ויכוון לאהוב כל אחד מישראל כנפשו!!! כי עי"ז תעלה תפילתו כלולה מכל ישראל , ותוכל לעלות ולעשות תיקון למעלה, ובפרט אהבת החברים, צריך כל אחד ואחד לכלול עצמו כאילו הוא אבר אחד מן החברים. ולמאד הזהירני ז"ל בענין זה. ע"כ.
עוד כתב הרמב"ם (ספר המצוות, מצוה רו) וכל מה שארצה לעצמי, ארצה לו כמוהו.
וכתב רבינו יונה (ספר היראה) אם חברך בצרה, היה צר בצרתו, ואל תשמח בעת כשלונו. והיה שמח בטובתו. שמעת צרת ישראל הרחוקים – האנח והתפלל עליהם, וכל שכן על הקרובים.
וכתב בספר חרדים (פ"א) ישמח בשמחתו, ויצטער בצערו. (ואיתא בס' תפארת היהודי להגה"ק רבי יעקב יצחק – היהודי – מפשיסחא זצ"ל) שכל דבר שבעולם יש לו בחינה וסימן לידע אם טוב הוא. מה הוא הבחינה של האיש הישראלי לידע האם הוא הולך בדרך הישר בדרכי השי"ת? הבחינה והסימן הוא אהבת ישראל. אם יראה שתגדל אצלו אהבת ישראל בכל יום, סימן הוא שנתעלה בעבודת השי"ת. והיא בחינה וסימן אמיתי בעבודת ה'. ע"כ.
ואמרו (שבת לא.) מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי, אמר לו גיירני ע"מ שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת וכו' בא לפני הלל גייריה, אמר ליה דלך סני, לחברך – לא תעביד, זו היא כל התורה כולה. ואידך פירושא הוא זיל גמור. ע"כ.
וק"ו שצריכים ליזהר מלהכשל בשנאת חינם החמורה שבחמורות, שהיא היא גרמה לחורבן בית מקדשינו, ועדיין היא מסתובבת בינינו בעוה"ר (יומא ט:). ואשרי המוסיף ומתחזק באהבת ישראל.
בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר ירושלים
