מַעֲלַת הַפִּדְיוֹן מהספר ליקוטי הלכות לרבי נתן מברסלב

מַעֲלַת הַפִּדְיוֹן מהספר ליקוטי הלכות לרבי נתן מברסלב הלכות פדיון בכור הֲלָכָה ה.

עַל פִּי הַתּוֹרָה ‘כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם’ בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ז, עַיֵּן שָׁם:

מְבֹאָר שָׁם שֶׁעִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ מֵהַדַּעַת… וְעַל כֵּן יְכוֹלִין לְקַבֵּל בְּעֵת הָאֲכִילָה הֶאָרַת הָרָצוֹן וְכוּ’. וְעַל כֵּן חַיָּבִים כָּל יִשְׂרָאֵל לִתֵּן לְהַכֹּהֵן מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה מִכָּל אֲכִילָתָם, וְקֹדֶם שֶׁמַּפְרִישִׁין הַמַּתָּנוֹת אָסוּר לֶאֱכֹל מֵהַתְּבוּאָה וְכוּ’, כִּי כָּל הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ מֵהַכֹּהֵן שֶׁכָּלוּל מֵהֶאָרַת בֵּן וְתַלְמִיד כַּנַּ”ל. וְעַל כֵּן נִצְטַוּוּ הַכֹּהֲנִים לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁפִּיעַ לָהֶם פַּרְנָסָה וַעֲשִׁירוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר ו): “יְבָרֶכְךָ ה'”, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (במד”ר יא, ה): בְּמָמוֹן. כִּי כָּל הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ מֵהַכֹּהֵן.

וְזֶה שֶׁנִּסְמָךְ לָזֶה: “יָאֵר ה’ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ”, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶאָרַת פָּנִים, שֶׁהֵם הַמַּקִּיפִים הַמְּאִירִים בְּיָם הַחָכְמָה שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, כַּמְבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, כִּי כָּל הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת נִמְשָׁךְ מִשָּׁם וְכַנַּ”ל. וְעַל יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִין לְהַכֹּהֵן הַמַּתְּנוֹת כְּהֻנָּה מִמַּה שֶּׁאוֹכְלִין, עַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ קְדֻשַּׁת הַדַּעַת שֶׁל הַכֹּהֵן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדַּעַת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד, וְעַל יְדֵי זֶה נִתְקַדֵּשׁ הָאֲכִילָה וִיכוֹלִין לִזְכּוֹת בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן הַנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת הַפִּדְיוֹן,

שֶׁנּוֹתְנִים מָמוֹן לְצַדִּיקֵי אֱמֶת כְּדֵי לִפְדּוֹת נַפְשׁוֹ אוֹ נֶפֶשׁ יוֹצְאֵי חֲלָצָיו מִכָּל מִינֵי צַעַר וְחוֹלַאַת וְיִסּוּרִים חַס וְשָׁלוֹם,
עַל יְדֵי הַמָּמוֹן דַּיְקָא שֶׁנּוֹתֵן לְהַצַּדִּיק (בחי' הכהן) שֶׁהוּא הָרַב הָאֱמֶת הַמֵּאִיר בְּבֵן וְתַלְמִיד
(שמאיר את הדעת האמיתית של רצון השם על פי דרכי התורה בכל אדם ואדם שבא ללמוד ממנו בכל דור).

כִּי כָּל מִינֵי צַעַר וְיִסּוּרִים חַס וְשָׁלוֹם נִמְשָׁכִין רַק מִפְּגַם הַדַּעַת חַס וְשָׁלוֹם,
דְּהַיְנוּ עַל יְדֵי (שכל אחד מישראל) שֶׁמַּסִּיחַ דַּעְתּוֹ חַס וְשָׁלוֹם מִלִּזְכֹּר אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת וָרֶגַע
(כי כולנו נבלעים בהבלי עולם הזה ועסקיו, והצדיק אמת ותלמידיהם לא נכנעים, ואוחזים חזק בתורה הקדושה),
בִּבְחִינַת “הֲלֹא כִּי אֵין אֱלֹקַי בְּקִרְבִּי – מְצָאוּנִי כָּל הָרָעוֹת הָאֵלֶּה” חַס וְשָׁלוֹם,
כִּי אֵין יִסּוּרִין בְּלֹא עָוֹן, וְכָל הָעֲוֹנוֹת נִמְשָׁכִין עַל יְדֵי הָרוּחַ שְׁטוּת שֶׁהוּא פְּגַם הַדַּעַת הַנַּ”ל, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בִּתְחִלַּת הַתּוֹרָה הַנַּ”ל.

וְעִקַּר הַצַּעַר וְהַיִּסּוּרִין חַס וְשָׁלוֹם, נִמְשָׁכִין עַל יְדֵי שֶׁנִּפְגַּם בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל יְדֵי פְּגַם הַדַּעַת, כִּי כְּשֶׁזּוֹכֶה לִמְשֹׁךְ מֵהָרַב בְּחִינַת הֶאָרַת הַדַּעַת הַנַּ”ל, עַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ הֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, וְעַל יְדֵי הֶאָרַת הָרָצוֹן נִמְשָׁךְ כָּל טוֹב וְחֶסֶד וְרַחֲמִים וְכָל הַיְשׁוּעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מֵהֶאָרַת הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן.

וְכָל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁפּוֹגֵם חַס וְשָׁלוֹם בְּהַדַּעַת הַנַּ”ל (הדעת לזכור בתכלית ולמה באנו לעולם הזה, לעסוק בתורה ולהרבות במצוות וכו'), וְאֵינוֹ מִשְׁתַּדֵּל לַחֲזֹר אַחַר רַב אֲמִתִּי כָּזֶה לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ הַדַּעַת הַנַּ”ל,

כְּמוֹ כֵן נִפְגָּם חַס וְשָׁלוֹם הֶאָרַת הָרָצוֹן… וּמִפְּגַם הָרָצוֹן מִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְכָל הַיִּסּוּרִים חַס וְשָׁלוֹם. כִּי כָּל הַדְּבָרִים נִמְשָׁכִין מֵהֶאָרַת הָרָצוֹן וְכַנַּ”ל.

וּבִשְׁבִיל זֶה כְּשֶׁפָּגַם אָדָם הָרִאשׁוֹן בְּהַדַּעַת עַל יְדֵי אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת, עִקַּר קִלְלָתוֹ הָיָה בְּעִנְיַן הַפַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם” וְכוּ’,

אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים וְכָל הַחוֹלַאַת חַס וְשָׁלוֹם הַכֹּל נִמְשָׁךְ מִקְּלָלָה זֹאת, כִּי עִקַּר הַפְּגָם שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁפָּגַם בְּהַדַּעַת הִגִּיעַ אֶל הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה שֶׁלֹּא זָכָה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הַיִּסּוּרִין חַס וְשָׁלוֹם כַּנַּ”ל.

וְעַל כֵּן בָּזֶה שֶׁנִּתְקַלֵּל בְּעִנְיַן הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה “בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם”, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲרוֹן אַף הֵפֶךְ הָרָצוֹן, בָּזֶה כָּלוּל כָּל הַיִּסּוּרִים חַס וְשָׁלוֹם, כִּי כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָרָצוֹן בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מִפְּגַם הַדַּעַת כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (קהלת ו): “כָּל עֲמַל הָאָדָם לְפִיהוּ”, שֶׁכָּל הֶעָמָל וְהַיִּסּוּרִים וְהַצָּרוֹת שֶׁל הָאָדָם הַכֹּל מֵחֲמַת פִּיהוּ, מֵחֲמַת פְּגַם הָאֲכִילָה שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לְקַבֵּל אָז הֶאָרַת הָרָצוֹן כַּנַּ”ל, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁפָּגַם בְּהַדַּעַת כַּנַּ”ל.

וְזֶה שֶׁסִּיֵּם שָׁם: “וְגַם הַנֶּפֶשׁ לֹא תִמָּלֵא”, הַיְנוּ בְּחִינַת פְּגַם הַדַּעַת, כִּי עִקַּר שְׂבִיעַת וּמִלּוּי הַנֶּפֶשׁ הוּא עַל יְדֵי הַדַּעַת שֶׁהוּא עִקַּר חִיּוּת הַנֶּפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז): “הַחָכְמָה תְּחַיֶּה”.

וַאֲזַי נֶאֱמַר (תהלים קז): “וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה – מִלֵּא טוֹב” שֶׁהוּא הַדַּעַת, הֵפֶךְ פְּגַם הַדַּעַת שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו (משלי יט): “וְגַם בְּלֹא דַּעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב”.

כִּי עִקַּר הַחִיּוּת בִּשְׁלֵמוּת וּבְמִלּוּי הוּא עַל יְדֵי הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כד): “וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ”.

כִּי כְּשֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת הוּא חָסֵר לְעוֹלָם, בִּבְחִינַת (נדרים מא.): ‘דַּעַת חָסַרְתָּ מַה קָּנִיתָ’ וְכוּ’.

וְזֶה בְּחִינַת “וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה”, ‘מָלֵא’ דַּיְקָא (בְּחִינַת “וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ” וְכוּ’, בְּחִינַת “מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ”, שֶׁכָּל זֶה הוּא עַל יְדֵי הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב בְּסוֹף הַתּוֹרָה הַנַּ”ל אֵיךְ מְדַקְדֵּק שָׁם הַרְבֵּה, בְּתֵבַת ‘מָלֵא’ וּמְחַבֵּר יַחַד ‘מָלֵא רוּחַ חָכְמָה’ עִם ‘וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ’, ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם וְהָבֵן הֵיטֵב).

נִמְצָא שֶׁעִקַּר מִלּוּי הַנֶּפֶשׁ הוּא הַדַּעַת.

וְזֶהוּ “וְגַם הַנֶּפֶשׁ לֹא תִמָּלֵא”, שֶׁהוּא פְּגַם הַדַּעַת, עַל יְדֵי זֶה “כָּל עֲמַל הָאָדָם לְפִיהוּ”, שֶׁיֵּשׁ לוֹ עָמָל וְיִסּוּרִין חַס וְשָׁלוֹם עַל יְדֵי פִּיהוּ, עַל יְדֵי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַיִּסּוּרִים וְהַחֶסְרוֹנוֹת, עַל יְדֵי שֶׁנִּפְגָּם הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה עַל יְדֵי פְּגַם הַדַּעַת עַד שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן וְכַנַּ”ל.

וְעַל כֵּן נוֹתְנִין מָעוֹת עַל פִּדְיוֹן לְהַצַּדִּיק שֶׁמַּמְשִׁיךְ הֶאָרַת הַדַּעַת הַנַּ”ל, כִּי עַל יְדֵי הַמָּעוֹת שֶׁנּוֹתֵן לוֹ נִתְתַּקֵּן כָּל מָמוֹנוֹ, וְנִמְשָׁךְ עַל מָמוֹנוֹ וּפַרְנָסָתוֹ הֶאָרַת הָרָצוֹן הַנַּ”ל שֶׁהוּא עִקַּר הַתִּקּוּן הַנִּמְשָׁךְ עַל יְדֵי הֶאָרַת הַדַּעַת.

וּכְשֶׁמֵּאִיר הָרָצוֹן נִתְתַּקֵּן וְנִתְמַלֵּא כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת, כִּי כָּל הַיְשׁוּעוֹת וְהַטּוֹבוֹת עַל יְדֵי הֶאָרַת הָרָצוֹן כַּנַּ”ל:

וּבִשְׁבִיל זֶה אָנוּ מְבַקְּשִׁין אַחַר הָאֲכִילָה דַּיְקָא עַל כָּל הַיְשׁוּעוֹת בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, שֶׁאוֹמְרִים אָז כַּמָּה ‘הָרַחֲמָן’ וּמְבַקְּשִׁין עַל כָּל הַדְּבָרִים.

כִּי עִקַּר הָרַחֲמָנוּת שֶׁהוּא הֶאָרַת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הָרַב הָאֱמֶת בְּבֵן וְתַלְמִיד, שֶׁזֶּה עִקַּר הָרַחֲמָנוּת בְּחִינַת ‘כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם’, עִקַּר זֶה הָרַחֲמָנוּת נִמְשָׁךְ וּמֵאִיר בְּעֵת הָאֲכִילָה, שֶׁאָז נִתְגַּלֶּה זֶה הָרַחֲמָנוּת עַל יְדֵי הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר אָז.

וְעַל כֵּן אוֹמְרִים אָז ‘הָרַחֲמָן’ כַּמָּה פְּעָמִים וּמְבַקְּשִׁים עַל כָּל הַיְשׁוּעוֹת, כִּי כָּל הַיְשׁוּעוֹת נִמְשָׁכִין מֵהֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה דַּיְקָא וְכַנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינַת פִּדְיוֹן בְּכוֹר בְּכֶסֶף (5 מטבעות כסף צרוף, מתכת silver), כִּי עַל יְדֵי הַכֶּסֶף שֶׁנּוֹתְנִין לַכֹּהֵן שֶׁהוּא כָּלוּל מֵהַדַּעַת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַכֶּסֶף וְהַפַּרְנָסָה כַּנַּ”ל, עַל יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן כָּל מָמוֹנוֹ, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁהוּא הֶאָרַת הַדַּעַת, וְעַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ הַדַּעַת עַל בֵּן הַבְּכוֹר שֶׁזֶּה עִקַּר הַתִּקּוּן, כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁנּוֹלָד בֵּן כְּפִי הַדַּעַת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל יָדוֹ שֶׁזֶּה עִקַּר הַהוֹלָדָה שֶׁיִּהְיֶה נִקְרָא בְּשֵׁם הוֹלָדַת אָדָם כַּנַּ”ל, כְּמוֹ כֵן נִמְשָׁךְ אֵיזֶה שֶׁפַע שֶׁל מָמוֹן וּפַרְנָסָה עַל יָדוֹ וְכַנַּ”ל,

אֲבָל הַכֹּל צָרִיךְ תִּקּוּן לְבָרְרוֹ וּלְתַקְּנוֹ וּלְהוֹצִיאוֹ מִפְּגַם הַחֵטְא שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן וּמִפְּגַם הַדַּעַת שֶׁלּוֹ.

וְהַתִּקּוּן עַל יְדֵי הַכֹּהֵן שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרַב שֶׁמֵּאִיר בְּבֵן וְתַלְמִיד. וְעִקַּר הַהִתְקַשְּׁרוּת אֶל הַכֹּהֵן הוּא עַל יְדֵי הַכֶּסֶף שֶׁנּוֹתֵן לוֹ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן כָּל מָמוֹנוֹ וְנִמְשָׁךְ עַל מָמוֹנוֹ וּפַרְנָסָתוֹ הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהֶאָרַת הַדַּעַת הַנַּ”ל. וְעַל יְדֵי זֶה נִתְתַּקֶּנֶת הַהוֹלָדָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהוּא הוֹלָדַת הַבְּכוֹר, שֶׁתִּהְיֶה בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת שֶׁהוּא עִקַּר מִלּוּי הַנֶּפֶשׁ וְחִיּוּתָהּ, וְהַכֹּל עַל יְדֵי הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁמְּקַבֵּל עַל יְדֵי הַכֹּהֵן וְכַנַּ”ל:

וְזֶהוּ בְּחִינַת גֹּדֶל הַמַּעֲלָה כְּשֶׁזּוֹכִין לִתֵּן מָמוֹן לְהַחֲזִיק הָרַב הָאֱמֶת וְהַנִּלְוִים אֵלָיו הָעוֹסְקִים לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ בְּבָנִים וְתַלְמִידִים שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר “שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשׂכָר בְּאֹהָלֶיךָ” כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל.

כִּי כְּשֶׁנּוֹתֵן מָמוֹן וּפַרְנָסָה לְהָרַב הָאֱמֶת הַנַּ”ל, וְזֶה הָרַב בְּוַדַּאי זוֹכֶה בְּעֵת הָאֲכִילָה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן הַנַּ”ל, וְאָז עִקַּר גְּמַר שְׁלֵמוּת תִּקּוּן הַדַּעַת הַנַּ”ל כְּשֶׁזּוֹכֶה עַל יָדוֹ לְהֶאָרַת הָרָצוֹן,

וְאָז זוֹכֶה זֶה הַנּוֹתֵן שֶׁיֻּמְשַׁךְ עָלָיו גַּם כֵּן הֶאָרַת הַדַּעַת וְהָרָצוֹן הַזֶּה,

כִּי עִקַּר הֶאָרַת הַדַּעַת בִּשְׁלֵמוּת נִתְגַּלֶּה וְנִשְׁלָם עַל יְדֵי הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁזּוֹכֶה בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה.

וְעַל כֵּן בְּוַדַּאי זֶה שֶׁזָּכָה לְהַאֲכִיל אֶת הַצַּדִּיק וּלְפַרְנְסוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרַת הַדַּעַת וְהָרָצוֹן הַזֶּה, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְכָל הַיְשׁוּעוֹת וּלְכָל טוֹב כַּנַּ”ל:

מאמר מקושר