פדיון פד תעניות + תיקון השובבים של הרב יהודה פתייה זצ"ל
פדיון פד תעניות + תיקון השובבים של הרב יהודה פתייה זצ"ל: כדאי קודם לקרוא על ימי השובבים אם אתם לא יודעים מהם? בדף הבא – ימי השובבים.
[*הערה: התיקון דלקמן הינו אחריות העושה בלבד. ואין אנו לוקחים אחריות לגבי הצלחתו או לעניין מספר הימים הנצרכים או כמות הפדיון הנצרך לתיקונים אלו או אם הם יועילו בין בעולם הזה בין בעולם הבא לאדם שיעשה אותם כתיקונם – אלא פרסמנו אותם כפי שהובאו במקורות על פי הספרים ודעת מחברם.].
פדיון פד תעניות (פ"ד = 84):
כך מופיע בספר "מנחת יהודה":
זה סוג של תיקון קצר שהרב יהודה פתיה זצ"ל השאיר לנו בספרו מנחת יהודה שיעשה כל אדם איש או אישה, זקן או צעיר. לכל עוון ועוון אשר חטא יעשה תיקון בנפרד. והוא מציל את האדם מכף הקלע, ואינו נמסר בידי המשחיתים לפי מה שהרב פתיה אומר בספרו. אם יש לאדם עוון אחד שכלול משני חטאים.
כגון, לא עלינו, שכב עם אשת איש בזמן שהיא נידה. אז יש לו כאן שני עבירות! אז עם הוא עשה תיקון העוונות האלו, אחר מ120 שנה שהוא יגיע למעלה הוא לא ימסר בידי המשחיתים בכף הקלע, אבל לעוון השני שהוא לא תיקן בנפרד ע"כ מוטב לחשוב על כל העוונות ולתקן כל אחד בנפרד.
כמה פעמים לוקח לתקן עוון אחד ?
תלוי כי יש כל מיני דרגות. לפי הבן איש חי זצ"ל – אומר שאם אדם חטא אפילו מאה פעמים, לא צריך לעשות תעניות וסיגופים לאותו חטא יותר מ-3 פעמים וכ'ו… אבל לפי הרב פתייה זצ"ל כתב: "אמנם לפי עניות דעתי, שצריך תיקון על כל פעם ופעם אשר חטא בחטא ההוא עצמו, ואפילו עד 100 פעמים, וכמו שכתבתי במעשה הרוח של רוזה בת פרחה". ע"פ הבעל בעל מחבר הספר ליקוטי תפילות (תפילה כג) – כלשונו כי כל ימינו וכל שנותינו לא יספיקו להתודות ולהתחנן ולעשות תיקונים לתקן אפילו אחת מהפגמים אפילו במחשבה והרהור אחד… מכל שכן טיפת קרי לבטלה.. מי יוכל לתקן זאת…אשר על ידי זה הארכנו את הגלות…
איך לחשב כמה כסף לתת עבור תיקון פד תעניות?
הרב פתייה כתב בספרו ומביא את מספר ימי התעניות מספר שער רוח הקודש להאריז"ל. לדוגמא. לשבועת שקר צריך 28 או 37 תעניות. לגאווה צריך 55 תעניות. מי שעובר על איסור כיבוד אב ואם צריך 45 תעניות, וכ'ו…
כותב הרב פתייה זצ"ל: "אם נתחייב האדם להתענות בעבור עוונותיו שעשה, והוא אנוס, שאינו יכול להתענות מספר הימים שקצב רבנו האריז"ל… שיפדה את כל התעניות בשיעור כסף שראוי לקנות בו פת ולפתן של סעודה אחת. העשיר לפי עושרו והדל לפי דלותו…" עד כאן לשונו.
נמצא אם עוון שתיקונו 82 תעניות אזי יקח סכום כסף של ארוחה אחת לחם וליפתן. (כל אחד לפי סעודתו), אם אדם בארוחת בוקר אחת אוכל לחמניה ושוקו אזי יתן 10ש"ח. ואם בארוחת צהריים אוכל פלאפל או שוארמה ושתייה יתן לא פחות מ 18ש"ח. ויעשה חשבון של 18ש"ח כפול 82 תעניות = 1,476ש"ח. ויחלק ויתן בשמחה – לתלמידי חכמים הגונים דייקא – שילמדו ויתפללו עבור רפואת והצלחת נפשו.
כמה פעמים צריך לעשות את התיקון לעונוות?
המדרגה הכי טובה: זה לעשות תיקון ולהתענות על כל עוון ועוון אשר חטא בו, על פי סיכום התעניות שכתב האריז"ל להתענות. אם חטא בחטא אחד כמה פעמים יעשה סדר התיקון הזה כמה פעמים. אפילו עד מאה פעמים.
מדרגה שניה: אם הוא לא יכול להתענות כל כך הרבה הימים – אז יוכל להתענות על כל חטא תענית אחת בלבד כמו יום הכיפורים ושאר התעניות הקצובים לאותו חטא יפדה אותם בצדקה. ויעשה את התיקון על כל פעם אשר כפל ועשה את החטא ההוא אפילו עד מאה פעמים. ואם לא – אזי יעשה את התיקון עם תעניות ופדיון הצדקות 3 פעמים בלבד. (ע"פ הבן איש חי). או פעם אחת.
מדרגה רביעית: לפדות את התענית בכסף כמספר הימים שצריך לצום + לקבל על עצמו עבודה רוחנית (ניתן להתקשר להדרכה אישית *כרוך בתרומה סימלית לישיבה)
מה הם מספר התעניות שצריך לכל עוון?
אשת איש = 325 תעניות.
הבא על הזכור = 233 תעניות.
מוציא זרע לבטלה = 84 תעניות.
הבועל נידה = 82 תעניות.
הבועל בהמה, חיה ועוף או כל מין בריה = 216 תעניות.
הנשבע לשקר = 37 תעניות.
לשבועת שקר / שבועת שווא = 28 תעניות.
מי שנדר נדר = 6 תעניות.
לבעל גאווה או להסיר גאווה = 55 תעניות.
מי שפגם בכבוד אביו ואמו = 45 תעניות.
מי שקלל אביו ואמו = 3 תעניות.
מי שמחוייב 4 מיתות בית דין סקילה, שריפה, הרג וחנק = 200 תעניות (ובכל יום מהם יקרא פרשת עקידת יצחק…).
לכעס = 151 תעניות.
הבא על הגויה = 216 תעניות.
מי שלא הניח תפילין = 61 תעניות.
לפגם עבודה זרה = 301 תעניות.
מי שגילח זקנו בתער או הקיף פאות הראש = 345 או 600 או 170 או 86 תעניות.
[*הערה: חוץ ממספר התעניות שכתוב לעיל, כל תענית יש לה עוד דברים שצריך לעשות וכתוב את זה בכמה ספרים כגון שדי תפוחים, שער רוח הקודש, ספרי הרב פתייה , ומעוד ספרי האריז"ל הקדוש. נא להתייעץ עם רב מוסמך]
איך לעשות את התיקון של הרב פתייה זצ"ל:
לעשות תענית יחיד ליום אחד (24 שעות כמו יום כיפור), ואז להגיד את הוידוי של הרב יהודה פתייה זצ"ל.
יש לטבול יום לפני התיקון בעוד יום. 7 טבילות. או ש"י (310) טבילות המסוגלים ביותר.
לאחר שיצא מבית המקווה במקום שניתן לומר דברי קדושה יאמר בפיו: "הריני מקבל עלי להתענות למחר לילה ויום כיום כיפורים בשביל החטא ועוון שעשיתי ויפרט את החטא. ואם לא אוכל להתענות – כשאפריש פרוטה לצדקה אז אוכל לאכול ולשתות".
לפני התענית יאכל סעודה מפסקת. ופרוסה אחרונה יטבול אותה במעט אפר ויאכל. וגם בגמר התענית יטבול פרוסה ראשונה באפר ויאכל.
בליל התענית שילך לישון ישים מתחת לכרית בין המצח לכרית אבן קטנה תחת ראשו.
ישים על עצמו שק שעשוי משיער של עזים – זה כמו מן חגורה גדולה ששמים על המותניים מתחת בגדיו בלילה וביום של התענית.
ביום התענית מותר לעשות מלאכה למי שצריך.
ביום התענית באיזשהו שלב יכנס לחדר ויסגור את הדלת… ילך יחף 4 אמות (יש עושים קשירת רגליים 3 שעות או עד שיסיים את התפילות) ויישאר יחף. יעמוד כנגד המערב כמו שעומד בתפילה ויאמר את נוסח הווידוי של רבינו ניסים או וידוי דברים של חסידי ברסלב.
אחר התיקון ייתן את הצדקה לבני תורה עובדי השם שהם עניים הגונים.
סדר הוידוי:
"עֲנֵנוּ אָבִינוּ עֲנֵנוּ בְּיוֹם צוֹם הַתַּעֲנִית הַזֶּה, כִּי בְצָרָה גְּדוֹלָה אֲנִי עַל כִּי עֲוֹנוֹתַי עָבְרוּ רֹאשִׁי וּכְמַשָׂא כָבֵד כָּבְדוּ מִמֶּנִּי. טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד. בָּאתִי בְמַעֲמַקֵּי מַיִם וְשִׁבּוֹלֶת שְׁטָפָתְנִי. יִרְאָה וָרַעַד יָבוֹא בִי בְּעֵת עָמְדִי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ עַל רֹעַ מַעֲשַׂי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי.
בּוֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים אֱלֹהַי פָּנַי אֵלֶיךָ. כִּי עֲוֹנוֹתַי רַבּוּ לְמַעְלָה רֹאשׁ וְאַשְׁמוֹתַי גָּדְלוּ עַד הַשָּׁמָיִם. לְךָ יְהֹוָה הַצְּדָקָה וְאֵלַי בּשֶׁת הַפָּנִים. מָה אֶעֱנֶה וּמָה אֹמַר מָה אֲדַבֵּר וּמָה אֶצְטַדַּק. כְּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה הָיִיתִי לְפָנֶיךָ וְלֹא שָׁמַעְתִּי אֶל מִצְוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשׁוֹת. לִדְבָרֶיךָ לֹא הִטֵּיתִי אָזְנִי. וְעָבַרְתִּי עַל מִצְוֹת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה.
עָבַרְתִּי עַל כְּרִיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין. עָבַרְתִּי עַל דִּבְרֵי קַבָּלָה וְדִבְרֵי סוֹפְרִים וּפָגַמְתִּי בַּמִּדּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת וְקִלְקַלְתִּי צִנּוֹרוֹת הַשֶּׁפַע. וְגָרַמְתִּי בַּעֲוֹנוֹתַי לְהַפִּיל נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה בְּמַעֲמַקֵּי הַקְּלִפּוֹת.
וְנָתַתִּי כֹּחַ בַּקְּלִפּוֹת לְהִתְחַזֵּק וְלַעֲלוֹת לְמַעְלָה וּלְהִתְאַחֵז וְלִינֹק מִן הַקְּדֻשָּׁה. וְגָרַמְתִּי בַּעֲוֹנוֹתַי לַעֲקֹר וּלְהַכְרִית אֶת נַפְשִׁי הַקְּדוֹשָׁה מִמְּקוֹרָהּ הָעֶלְיוֹן מֵאֶרֶץ הַחַיִּים וּלְהוֹרִידָהּ אֶל יַרְכְּתֵי בוֹר. בּוֹרוֹת נִשְׁבָּרִים אֲשֶׁר לֹא יָכִילוּ הַמַּיִם.
אוֹי וַאֲבוֹי עָלַי. אֲהָה עַל נַפְשִׁי. אֶל מִי אָנוּס לְעֶזְרָה, וְאָנָה אֶפְנֶה לִישׁוּעָה. בּוֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי כִּי נָשָׂאתִי חֶרְפַּת נְעוּרַי. אֲבָל גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, כִּי לֹא בְּמֶרֶד וּבְמַעַל עָשִׂיתִי וְלֹא לְהַכְעִיסְךָ נִתְכַּוַּנְתִּי, רַק יִצְרִי גָּבַר עָלַי וּמַעֲשֵׂה שָׂטָן הִצְלִיחַ, כִּי הוּא מֵאֵשׁ וַאֲנִי מִבָּשָׂר וָדָם. וְהוּא אֲשֶׁר הֵסִיתַנִי וּפִתַּנִי לַעֲבֹר עַל מִצְוֹתֶיךָ. וְנִסְכַּלְתִּי וְעָשִׂיתִי עָוֹן זֶה____ ופה י/תזכיר את העוונות שלו/ה"
(כאן יתוודה בלחש על העוון אשר הוא ומתענה בשבילו)
"וְעַתָּה אֲנִי בּוֹשׁ מִמַּעֲשַׂי וּמֻכְלָם אֲנִי מֵעֲוֹנוֹתַי. וּמִתְנַחֵם וּמִתְחָרֵט אֲנִי עַל כָּל מַה שֶּׁחָטָאתִי וְעָוִיתִי וּפָשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה. עָזַבְתִּי אֶת דְּרָכַי הָרָעִים וְאֶת אוֹרְחוֹתַי הַמְקֻלְקָלִים, דִּכְתִיב: 'יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבוֹתָיו וְיָשׁוֹב אֶל יְהֹוָה וִירַחֲמֵהוּ וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ' [ישעיהו נה, ז].
וּבָאתִי בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה לְהִתְנַפֵּל לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ וְלִדְפֹּק עַל שַׁעֲרֵי רַחֲמֶיךָ וּלְבַקֵּשׁ מִמְּךָ מְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אַתָּה וִימִינְךָ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים. אָנָּא יְהֹוָה (יאהדונהי),
סְלַח נָא לַחֲטָאִים וְלַעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים אֲשֶׁר חָטָאתִי וְעָוִיתִי וּפָשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ מֵעוֹדִי עַל הָאֲדָמָה וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְאַל תָּבוֹא בְּמִשְׁפָּט אֶת עַבְדֶּךָ כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָּל חָי. כִּי אַתָּה יְהֹוָה (יאהדונהי) טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קוֹרְאֶיךָ. וְאַל נָא תִבְזֶה עֱנוּת עָנִי אֲשֶׁר עִנֵּיתִי בַצּוֹם נַפְשִׁי, בִּרְכַּי כָּשְׁלוּ מִצּוֹם וּבְשָׂרִי כָּחַשׁ מִשָּׁמֶן. וְיִהְיֶה חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנֶיךָ מִעוּט חֶלְבִּי וְדָמִי אֲשֶׁר נִתְמַעֵט הַיּוֹם בְּתַעֲנִיתִי כְּחֵלֶב וָדָם הַנִּקְרָב עַל גַּבֵּי מִזְבַּחֲךָ הַקָּדוֹשׁ.
וּבְרֹב רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ לְתַקֵּן אֶת פְּגַם נַפְשֵׁנוּ בְּמִסְפַּר וּבְמִפְקַד שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר פָּגַמְנוּ בָּהֶם. וְגָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ כִּי חָפֵץ הָיִיתִי לַעֲשׂוֹת תִּקּוּן זֶה בְּכָל לֵב, אַךְ אֵין בִּי כֹּחַ, וְכָשַׁל כֹּחִי לְהִתְעַנּוֹת כָּל כָּךְ יָמִים רְצוּפִים זֶה אַחַר זֶה,
וְלָכֵן אֲנִי מַפְרִישׁ צְדָקָה לְפִדְיוֹן תַּעֲנִיּוֹת אֵלּוּ. וְתִהְיֶה חֲשׁוּבָה וּמְקֻבֶּלֶת הַצְּדָקָה שֶׁאֲנִי נוֹתֵן בַּעֲבוּר הַתַּעֲנִיּוֹת כְּאִלּוּ הִתְעַנֵּיתִי. וְכָל הַתִּקּוּנִים וּבֵרוּר נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה הָרְאוּיִם לְהִתְבָּרֵר וְלָצֵאת עַל יְדֵי הַתַּעֲנִיּוֹת, יִהְיוּ מִתְבָּרְרִים וְיוֹצְאִים עַל יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁל פִּדְיוֹן הַתַּעֲנִיּוֹת.
וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תְּטַהֵר אֶת הַפְּגָמִים וְאֶת הַכְּתָמִים אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ בְּגוּפִי וְנַפְשִׁי, רוּחִי וְנִשְׁמָתִי. וְכָל נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנָּפְלוּ בַּקְּלִפּוֹת עַל יְדֵי חַטֹּאתַי וְנִבְרְאוּ מֵהֶם מַשְׁחִיתִים מְחַבְּלִים כְּרָמִים,
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיָּמוּתוּ כָּל אוֹתָם קְלִפּוֹת, וְיַחְזְרוּ כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה בִּמְקוֹם שָׁרְשָׁם בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים לְמַעַן שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ (חב"ו) הָרָמוּז בְּרָאשֵׁי תֵבוֹת: 'חַ'יִל בָּ'לַע וַ'יְקִיאֶנּוּ מִבִּטְנוֹ יוֹרִישֶׁנּוּ אֵל' [איוב כ, טו], וּמִפָּסוּק 'חֶ'לְקָם בַּ'חַיִּים וּ'צְפוּנְךָ תְּמַלֵּא בִטְנָם' [תהלים יז, יד], וּלְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל (בי"ט) הָרָמוּז בְּרָאשֵׁי תֵבוֹת: 'בִּ'זְרוֹעוֹ יְ'קַבֵּץ טְ'לָאִים' [ישעיה מ, יא].
וְתִשְׁמַע אֶת תְּפִלָּתִי וַעֲתִירָתִי לְמַעַן שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ (ארארית"א) הָרָמוּז בְּרָאשֵׁי תֵבוֹת: 'אָ'נָּא רַ'חֲמֶיךָ אֶ'ת רָ'גְזֶךָ יִ'כְבְּשׁוּ תִּ'מְחוֹל אַ'שְׁמוֹתֵינוּ'. כִּי אֵל שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים אַתָּה,
בָּרוּךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוה יאהדונהי צוּרִי וְגֹאֲלִי". עד כאן לשונו.
ואז להפריש את הכסף לפדיון פד תעניות – ויאמר:
"לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה בדחילו ורחימו ורחימו ודחילו ביחודא שלים (יהו"ה) בשם כל ישראל, הריני מפריש מעות אלו שבידי לצדקה תמורת _____ יום של תענית שחייב אני להתענות.
ויהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתהיה חשובה ומקובלת לפניך פדיון אלו התעניות כאילו התעניתי על עוונותי ממש בעבור עון ______. וכל ניצוצות הקדושה הראויים להתברר על ידי התעניות יתבררו על ידי מצות הצדקה למען שמך הקדוש היוצא מפסוק: חַיִל בָּלַע וַיְקִיאֶנּוּ (ר"ת חב"ו) מבטנו יורישנו אל. ושמע את תפילתינו למען שמך הקדוש (ארארית"א) כי אתה שומע תפילת כל פה. ברוך שומע תפילה". עד כאן לשונו.
תיקונים להורדה והדפסה :
- תיקון לעוון הכעס
- תיקון לעוון גויה / נידה / גם לאישה עם גוי – יש לשנות את המילים בתפילה בהתאם לעוון שעבור עליו
- תיקון לעוון זרע לבטלה – זה לא תיקון הכללי
- תיקון למי שעשה קעקוע
- כדאי ומומלץ מאד לומר גם – תפילה לימי השובבים – תפילה נפלאה לתיקון היסוד
לא יכולים לעשות את התיקונים לבד רוצים לפדות אותם?
בואו תזכו בנו…
העבירו פדיון פד תעניות – לטובת עניים הגונים בני תורה עדינים יראי שמיים ותלמידי חכמים- הוזקוקים לצדקה באמת ! צלצלו אלינו או צרו קשר בוואטסאפ 052-565-2005 או תרמו בעילום דרך הפרטים הבאים
פרטים לתרומות :
תזכרו מה שאמר רבי נחמן מברסלב
מי שממנו אני לוקח – לו אני נותן…
ניתן לתרום מכספי מעשר וקופות צדקה
כל התרומות 100% – לסעודות עניים ונזקקים
בנק פאג”י – פועלי אגודת ישראל :
שם החשבון עמותת “ברסלב מאיר” מספר חשבון : 694576 | מספר סניף : 184 | מספר הבנק 52 | קוד מוסד : 45251
או דרך האתר באופן מאובטח דרך חברת קשר
תרומה על ידי פייפל ישראל
להעברה בביט או פייבוקס 052-565-2005
