גודל מעלת יום שמיני עצרת ושמחת תורה – עת רצון עצומה לפעול ישועות על ידי ריבוי השמחה

יום שמיני עצרת ושמחת תורה אינו עוד יום טוב – זהו יום של חביבות מיוחדת בין כנסת ישראל לקודשא בריך הוא, יום שבו שערי שמיים פתוחים לרווחה לכל בקשה ותפילה.

אמתחת הסגולות והמעלות של היום הקדוש שמיני עצרת:

• תפילות מתקבלות ומילוי כל המשאלות:

  הגאון רבי חיים פאלאג'י זצוק"ל, בספרו "מועד לכל חי" (סימן כ"ה אות א'), מביא בשם הזוהר הקדוש (חלק ג' דף ל"א עמוד ב'), שבשמיני עצרת – כל מה שאדם מתפלל ומבקש מהקדוש ברוך הוא, תפילתו מתקבלת ועושה הקב"ה את בקשתו. זהו יום של קבלת התפילות באופן נשגב ביותר!

• תיקון כל תפילות השנה בריווח:

  בספר "שפתי צדיק" מובא בשם מרן ה"חידושי הרי"ם" מגור זצוק"ל, ששמע מרבו מורה דרכו, הרה"ק רבי בונים מפרשיסחא זצוק"ל, שהזהיר מאוד שביום שמיני עצרת יקפידו להתפלל בציבור – כי על ידי תפילת הציבור ביום זה, נתקנות כל התפילות שהתפלל האדם ביחידות במהלך כל השנה כולה.

• חלוקת הפרנסה לכל השנה:

  רבינו נחמן מברסלב זיע"א גילה כי בליל שמיני עצרת מנפיקים ומחלקים מן השמיים את הפרנסה לכל השנה כולה. על כן, זהו זמן קריטי לתפוס את עת הרצון ולהתפלל על הפרנסה, ובכך לחסוך מעצמנו עוגמת נפש, טרחה מרובה, ריצה וחיפוש מייגע אחר המחיה, או הפסדי ממון חלילה.

• עת רצון למציאת זיווג הגון:

  נהוג ומפורסם בפי העולם כי ליל שמיני עצרת הוא סגולה נפלאה למציאת זיווג הגון. אף שזהו מנהג רווח בציבור, אנו יודעים שבזמן של עת רצון כה גדולה בשמיים – מומלץ וכדאי לנצל את הרגעים הקדושים הללו ולהתפלל מכל הלב גם על נושא כה גורלי זה!

שמחת תורה – סיום והתחלה מחדש: מועד החג, מהותו ומנהגיו

שמחת תורה הוא מועד יהודי קדוש המציין את סיום מחזור הקריאה השנתי בתורה והתחלת מחזור חדש. ביום זה קוראים את הפרשה האחרונה בתורה – פרשת "וזאת הברכה", ומיד לאחר מכן מתחילים את הפרשה הראשונה – פרשת "בראשית".

1. מועד החג

• בארץ ישראל: נחגג ב-כ"ב בתשרי, שהוא גם יומו של חג שמיני עצרת.
• בחוץ לארץ: נחגג ב-כ"ג בתשרי, כיום טוב שני של גלויות של שמיני עצרת.

2. מקור החג בהלכה ובחז"ל

• מקור הגמרא והשולחן ערוך: התלמוד הבבלי (מסכת מגילה דף ל"א ע"א) קובע: "למחר קוראים וזאת הברכה… ומסיימים בתורה". ומרן השולחן ערוך (אורח חיים סימן תרס"ט סעיף א') פוסק: "בסיום התורה נקרא 'שמחת תורה', לפי ששמחים ועושים סעודה לגמרה של תורה".
• מקור המשתה מחז"ל: במדרש (שיר השירים רבה פ"א) לומדים זאת משלמה המלך, שעשה משתה כשזכה לחכמה, ומכאן אמרו חז"ל: "עושין משתה ושמחה לגמרה של תורה".

3. מנהגי החג המרכזיים

• הקפות וריקודים: מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקודש ועורכים עמם שבע הקפות סביב בימת בית הכנסת, בליווי ריקודים, שירה והתלהבות עצומה לכבודה של תורה. נהוג לערוך הקפות הן בתפילת ערבית של החג והן בתפילת שחרית. (המנהג הוזכר ברמ"א אורח חיים סימן תרס"ט סעיף א').
• חתן תורה וחתן בראשית: שני תוארי כבוד מיוחדים הניתנים למתפללים. "חתן תורה" עולה לקריאת הפרשה האחרונה המפרטת את חתמת התורה ומותו של משה, ו"חתן בראשית" עולה מיד אחריו לתחילת קריאת ספר בראשית. החיבור המהיר נעשה כדי שלא יבוא השטן לקטרג ולומר שסיימנו ואיננו רוצים ללמוד עוד, אלא אנו אוהבים את התורה ומתחילים אותה מחדש בחדווה!
• עליות לתורה ו"כל הנערים": נהוג שכל הנוכחים בבית הכנסת עולים לתורה ביום זה. כמו כן, עורכים עליה מיוחדת לכל הילדים הקטנים שטרם הגיעו למצוות – עליית "כל הנערים" – כדי לחבר גם אותם לקדושת התורה.
• הקפות שניות: מנהג פופולרי ונפלא בארץ ישראל, לפיו עורכים הקפות נוספות עם ספרי תורה במוצאי החג (בליווי כלי נגינה והגברה), כדי לשמוח ולהשתתף בשמחתם של תושבי חוץ לארץ שחגם רק מתחיל כעת.

4. כוח השמחה לפעול ישועות ורפואות

ספרי החסידות והקבלה מפליגים בגודל המעלה של השמחה והריקודים ביום זה. מובא בשם הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זיע"א, שכל פסיעה וריקוד שאדם מרקד בשמחת תורה לכבוד התורה – בורא מלאכים מליצי יושר, וממשיך שפע, רפואה, זיווגים ופרנסה לכל ימות השנה!