כל יהודי צריך להיות תמיד נח לשמים ונח לבריות | פרשת השבוע נח

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, לסדר נח | לכבוד… אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע

צהר תעשה לתיבה שלך שיהיה שם שמיים מתקדש על ידך כמו נח , שהיה נח לשמים ונח לבריות.

(בראשית ו-ט) "אלה תולדות נח נח". אמרו חז"ל (בראשית רבא ל-ה) נח לעליונים, נח לתחתונים. ובבעל הטורים איתא : נח לשמים, נח לבריות.

ואכן כן, כל יהודי צריך להיות תמיד נח לשמים, שישתדל בכל כוחותיו לעשות נייחא ונחת רוח לבורא יתברך שמו, בכל מחשבותיו דיבוריו ומעשיו, וח"ו מלעשות ההיפך, דהיינו לגרום כביכול ח"ו עוגמת נפש כלפי מעלה ע"י מחשבותיו דיבוריו ומעשיו.

וכידוע שמרת אדל בת הבעש"ט ז"ל זכתה לדרגות עילאיות ע"י שתמיד ביקשה וחיפשה איך לעשות עוד ועוד נחת רוח לה'.

ואיפה אנחנו? ובודאי אין זו דרך להיות בייזער למדן (כלומר למדן עצבני) שכל הזמן הוא לחוץ ועצבני בשעת קיום המצוות והכל נראה עליו עול גדול שמחפש להיפטר ממנו, וכדי להספיק להתפלל כותיקין, לעולם לא טובל לפני התפילה ולא מתפלל בנחת, אלא מדלג על כל הקורבנות ותפילות עולם העשייה, ואומר ברוך שאמר אשרי וישתבח, ואהבה רבא (אהבת עולם) במהירות, כדי להספיק תפילת הותיקין,

וידוע שהבעש"ט הקדוש אמר שאם לא היה בא לעולם כי אם לעקור את השקפת הבייזער למדן, מן העולם, דיינו.

ובודאי שלא כן צריכה להיות הגישה לתפילה, ולא זו צריכה להיות הגישה לקיום המצוות, ולא ככה עומדים לפני הבורא יתברך שמו בשעה שמשרת ועובד לפניו.

נחזור לראשונות להיות נח לשמים, צריך להשתדל לקיים כל מצוה וכל עשיה דקדושה עם הידור, ולגשת לקיים רצונו יתברך מתוך חשק רב, ושמחה, ואהבת ה', ודביקות, ובענווה שיחשוב בליבו מי אנכי שאזכה לכזאת זכיה עצומה לעמוד ולשרת לפני ה', וירבה במצוות ובעסק התורה בכל רגע פנוי.

וידבר דיבורי אהבה ישירים כלפי ה', כגון לומר בפשטות "השם יתברך אני אוהב אותך".

וכן צריך להיות האדם "נח לבריות", להשתדל לעשות לכל אחד ואחד כרצון איש ואיש כפי היכולת, ולוותר תמיד, לפי היכולת (לא התכוונתי שיהי' שוטה, ולתת פתח שינצלו אותו עד תום!), כי רוב עניני ויתור כרוכים בעיקר בענייני כבוד, או בפרוטות.

ויעזור לכל יהודי בכל יכולתו, בטירחא, בממון וכו' (ובלבד שלא יתנגש עם כללי הלכות תלמוד תורה, ולא יעשה את העיקר טפל ואת הטפל עיקר).

ויעשה מה יותר חסד וטובות, לפי היכולת, ותמיד יחפש לשמח זולתו, ובפרט את הנדכאים והנצרכים תמיכה נפשית, בבחי' (תהלים מא-ב) אשרי משכיל אל דל [ביום רעה, ימלטהו ה', ה' ישמרהו ויחייהו, ואושר בארץ וגו'],

ויקיים מה שאמרו חז"ל (יומא פו,א) תניא (דברים ו-ה) ואהבת את ה' אלקיך. שיהא שם שמים מתאהב על ידך, שיהא קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים, ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות, מה הבריות אומרות עליו? אשרי אביו שלימדו תורה, אשרי רבו שלמדו תורה,

אוי להם לבריות שלא למדו תורה, פלוני שלמד תורה, ראו כמה נאים דרכיו כמה מתוקנים מעשיו, עליו הכתוב אומר (ישעיה מט-ג) ויאמר לי עבדי אתה ישראל, אשר בך יתפאר.

אבל מי ש… ואין משאו ומתנו באמונה, ואין דיבורו בנחת עם הבריות, מה הבריות אומרות עליו?! עיי"ש.

ואכן, כי כן צריך אדם לאהוב את ה' ותורתו הקדושה על הבריות ובזה עושה קידוש ה' בהליכותיו. אשרי לו.