ברסלב מאיר

א. צָרִיךְ לִשְׁמֹר מְאֹד אֶת הַבְּגָדִים, שֶׁלֹּא יְבַזֶּה אוֹתָם רַק לְשָׁמְרָם הֵיטֵב מִכְּתָמִים וְלִכְלוּךְ. כִּי הַבְּגָדִים בְּעַצְמָן הֵם דָּנִים אֶת הָאָדָם אִם אֵינוֹ מְכַבְּדָם כָּרָאוּי.…

בִּשְֹכַר שֶׁמְּשַׁוְּעִין לְפָנַי! וְאִם תִּטְעֹן עוֹד וְתֹאמַר – הָאֱמֶת הוּא כֵּן, שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ שׁוֹלֵחַ הַיִּסּוּרִים בְּרַחֲמִים מְעַט מְעַט, וְגַם מְבַקֵּשׁ מֵאִתָּנוּ שֶׁעַל כָּל פָּנִים נַחֲטֹף…

דַּע, שֶׁיְּכוֹלִין לִצְעק בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה בִּצְעָקָה גְּדוֹלָה מְאד וְלא יִשְׁמַע שׁוּם אָדָם כְּלָל, כִּי אֵינוֹ מוֹצִיא שׁוּם קוֹל כְּלָל רַק הַצְּעָקָה הִיא בְּקוֹל דְּמָמָה…