אצל מי מומלץ לעשות פדיון? פדיון לנפש עושים רק אצל תלמיד חכם וצדיק

תפילה לפדיון נפש להגיע ישר לרבינו ולהמתיק את הדינים ולהנצל מכל נגע ומחלה. איפה ואצל מי מומלץ לעשות פדיון

איפה מומלץ לעשות פדיון, למי כדאי לתת עבורי פדיון לנפש שלי? כמה כסף לתת על פדיון?

במאמר זה יבואר מעלת הפדיון לתלמיד חכם צדיק אמיתי ולא לכל אחד,
ואם נראה לו שהפדיון לא הועיל…. שיכנס לקרוא באריכות על עניין הפדיון !!

למסירת פדיון נפש לחץ כאן !

מתי צריך לעשות פדיון נפש ?

אין חובה לזמן מסויים.
אבל נהוג לעשות פדיון נפש בעת צרה,
מצוקה קשה, או חולי,
וכן בזמנים מיוחדים של דינים או עת רצון,
כדי לבטל גזרות קשות ולהמתיק את הדינים השורים על האדם.

רבי נחמן מברסלב אומר בשיחות הר"ן
"אָמַר: שֶׁטּוֹב מְאֹד לִתֵּן בְּכָל עֵת עַל פִּדְיוֹנוֹת לַצַּדִּיקִים, אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא בְּעֵת צָרָה חַס וְשָׁלוֹם".

להלן המצבים והזמנים המרכזיים שבהם טוב ומומלץ לערוך פדיון נפש:

מצבי חירום וצרות
חולי וסכנה רפואית.
כאשר אדם חולה על פי הקבלה, מומלץ לעשות זאת טרם יכביד החולי.
לפני אירוע רפואי משמעותי כמו ניתוח.
בהתפתחות הריון ולפני לידה.
מצוקה ומשבר חריף בנפש.
במצבים של קשיים כלכליים ובעיות בממון או עבודה.
עיכוב בזיווג, כי פדיון מסוגל לפתוח פתח לכל הישועות.
תחושה של "חסימה" ומזל רע שרודף את האדם.
זמנים מיוחדים בלוח השנה ערב ראש השנה ויום כיפור:
תקופת הימים הנוראים היא זמן שבו נהוג לערוך פדיון
כדי להיכנס לשנה החדשה נקיים ומבורכים,
בדומה למנהג הכפרות.
ערב ראש חודש:
ישנם מוסדות ומקובלים המקיימים פדיון נפש קבוע
בכל ערב ראש חודש כשמירה כללית לאדם ולמשפחתו.
נקודות מפנה וזמנים ביום, לפני פרויקט או שינוי כל שהו:
בתחילת דרך חדשה, פרויקט או מעבר בחיים.

רבי נחמן אחז בגישה שעדיף לעשות פדיון נפש לעיתים קרובות
ולא לחכות רק למצבים קיצוניים
הרפואה הטובה ביותר – היא להקדים תרופה למכה!

רבי נחמן לימד שהפדיון פועל כמגן.
נתינת פדיון בשגרה ממתקת את הדינים מראש ומונעת מהצרות או מהמחלות להגיע אל האדם.

תיקון הכללי של הנפש: לפי דרכו של רבי נחמן, כל עבירה או פגם יוצרים דינים על האדם.
הפדיון הקבוע "מנקה" את המשקעים הללו באופן שוטף.
פדיון בכל עת ובכל עניין אפילו על דברים קטנים:

חסידי ברסלב נוהגים לעשות פדיון נפש לא רק על חולי, אלא על כל קושי בחיים – החל מבעיות שלום בית, דרך קשיים בפרנסה, ועד לעיכובים קטנים ביום-יום.

אצל מי מומלץ לעשות פדיון?
פדיון נפש עושים רק אצל תלמיד חכם וצדיק
המאמר ערוך ע"פ ליקוטי הלכות אורח חיים חלק א.

…כִּי עִקַּר הַגְּאֻלָּה מִמִּצְרַיִם וּמִכָּל הַגָּלֻיּוֹת
[שכל הגלויות נקראים על שם מצרים שמצרים ומעיקים ומלחיצים את האדם…
הן בפרטיות הצרות והרפתקאות העוברים על כל אחד ואחד והן כלל ישראל] וְכָל הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת פִּדְיוֹנוֹת

שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְתָּקַת הַדִּינִים,
שֶׁעַל-יְדֵי זֶה פָּדָה אוֹתָנוּ מִמִּצְרַיִם,
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים יג) הַפּוֹדְךָ מִבֵּית עֲבָדִים,

וְעַל יְדֵי זֶה הוּא פּוֹדֶה אוֹתָנוּ גַּם עַתָּה מִכָּל הַצָּרוֹת,
כְּמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בְּכָל יוֹם "פּוֹדֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ מֵעוֹלָם הוּא שְׁמֶךָ וְכוּ' "
וְאָנוּ מְקַוִּים שֶׁיִּגְאַל וְיִפְדֶּה אוֹתָנוּ מִגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה לְמַעַן שְׁמוֹ,
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קל) וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל וְכוּ', וּמֵבִיא גּוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ וְכוּ'.

אֲבָל בִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת לְשָׁם כַּמּוּבָן בַּכַּוָּנוֹת,
וְזֻהֲמַת מִצְרַיִם הָיָה נֶאֱחָז בָּהֶם מְאֹד, עַל-כֵּן הָיְתָה קָשָׁה הַגְּאֻלָּה מְאֹד,
אַךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הֵאִיר עֲלֵיהֶם מֹחִין רַבִּים וּגְדוֹלִים בְּהֶאָרָה נִפְלָאָה מְאֹד שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר וְעַל-יְדֵי זֶה נִגְאֲלוּ,
אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן לֹא עָלוּ עַד בְּחִינַת הַדִּיקְנָא קַדִּישָׁא שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵת רָצוֹן הַנַּ"ל עַד שָׁבוּעוֹת,
רַק הַגְּאֻלָּה הָיְתָה עַל-יְדֵי הֶאָרָה עֲצוּמָה שֶׁל כָּל הַמֹּחִין וְכוּ'…,

הַיְנוּ שֶׁהַגְּאֻלָּה הָיְתָה עַל-יְדֵי בְּחִינַת עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי פִּדְיוֹנוֹת הַנַּ"ל רַק שֶׁנִּמְשְׁכוּ כֻּלָּם בְּהֶאָרָה נִפְלָאָה,

כִּי כָּל הַפִּדְיוֹנוֹת וְהַגְּאֻלּוֹת שֶׁהֵם עַל-יְדֵי הַמְתָּקַת הַדִּינִים כֻּלָּם הֵם עַל-יְדֵי הֶאָרַת הַמֹּחִין
[על כן צריך לתת לתלמיד חכם וצדיק – שהוא מאיר את המוחין והדעת של האדם
לסדר את חייו ולהתקרב בצורה הנכונה כל אחד לפי עניינו ודרגתו בעבודת ה',
כי כשאדם מקבל שכל דקדושה ודעת תורה כראוי אזי עובד עבודתו לא באורות גבוהים ודמיונות
אלא לפי מדרגתו במיטב הכוחות בשכל צח וזח ונפש חפצה, שזו היא השמחה האמיתית – והיא רצונו יתברך…]

עַד שֶׁנִּתְבַּטֵּל זֻהֲמַת מִצְרַיִם [מוחין מבולבולים שלא לפי מדרגתו בעבודת ה'] וְנִפְדּוּ וְנִגְאֲלוּ מֵהֶם…

וּבִשְׁבִיל זֶה מְבִיאִין מָעוֹת לְפִדְיוֹן לְהַצַּדִּיק..,

כִּי מָעוֹת בְּחִינַת דִּינִים, וּכְשֶׁהַצַּדִּיק לוֹקֵחַ הַמָּעוֹת לְפַרְנָסָתוֹ וַאֲכִילָתוֹ,
עוֹלָה הַמָּעוֹת לְשֹׁרֶשׁ הַפַּרְנָסָה שֶׁתָּלוּי בְּמַזָּלָא כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה,
הַיְנוּ בִּבְחִינַת תְּרֵין מַזָּלִין דְּדִיקְנָא קַדִּישָׁא, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵת רָצוֹן הַנַּ"ל, כַּמּוּבָן בַּכַּוָּנוֹת,
וְעַל -יְדֵי זֶה נִמְתָּקִין הַדִּינִים, עַל-יְדֵי בְּחִינַת פִּדְיוֹן הָעֶלְיוֹן הַנַּ"ל שֶׁהוּא הָעִקָּר.

כִּי אֲפִלּוּ כְּשֶׁעוֹשִֹין פִּדְיוֹן פְּרָטִי צְרִיכִין לְקַבֵּל אֵיזֶה הֶאָרָה מִשָּׁם, כַּמּוּבָן בְּמָקוֹם אַחֵר.

…וּמִי שֶׁיּוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת פִּדְיוֹן כָּרָאוּי הוּא מַמְשִׁיךְ הֶאָרָה מִשָּׁם לְמַטָּה בְּהִתְגַּלּוּת יוֹתֵר
עַד שֶׁמְּבַטֵּל אֵיזֶה דִּין שֶׁבְּאֵיזֶה בֵּית דִּין מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִּינִים
וְאִם יֵשׁ לוֹ כֹּחַ יוֹתֵר יוּכַל לְבַטֵּל הַדִּין מִכַּמָּה בָּתֵּי דִּינִים כְּפִי כֹּחַ הַפִּדְיוֹן שֶׁלּוֹ
כְּפִי הַהֶאָרָה שֶׁמַּמְשִׁיךְ מִמֵּצַח הָרָצוֹן לְמַטָּה וְכוּ', עַל-יְדֵי הַשֵּׁמוֹת וְהַיִּחוּדִים וְהַכַּוָּנוֹת הַשַּׁיָּכִים לָזֶה,
וּכְפִי כֹּחוֹ בְּמַעֲשִֹים טוֹבִים שֶׁזֶּה הָעִקָּר וּכְפִי הִתְגַּבְּרוּתוֹ בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁזֶּה עוֹלֶה עַל הַכֹּל…

מתי עושים פדיון נפש?

וְגַם יֵשׁ חִלּוּק בֵּין הַזְּמַנִּים,

כִּי גַּם בַּחֹל עַל-יְדֵי תְּפִלַּת יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה מִמֵּצַח הָרָצוֹן לַמֵּצַח הַתַּחְתּוֹן וְכוּ',
וְהַכֹּל כְּפִי כֹּחַ הַתְּפִלָּה, אֲבָל בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים וְהָעִקָּר בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה
אָז עַתִּיקָא קַדִּישָׁא גָּלֵי רָצוֹן דִּילֵהּ וְאָז מִתְגַּלֶּה מֵצַח הָרָצוֹן בְּהִתְגַּלּוּת נִפְלָא,
וְאָז כָּל הָעוֹלָמוֹת וְכָל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל עוֹלִין לְשָׁם וְכוּ', וְאָז רַעֲוָא דְּרַעֲוִין אִשְׁתְּכַח דְּבֵהּ אִסְתְּלַק מֹשֶׁה וְיוֹסֵף וְדָוִד…

וְכָל זֶה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר, וּמְעַט מִזֶּה יָבִין הַמַּשְֹכִּיל מֵעַצְמוֹ.

וְעַל-כֵּן צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע שֶׁכָּל הַגְּאֻלּוֹת וְהַיְשׁוּעוֹת בִּכְלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל וּבִפְרָטִיּוּת לְכָל אֶחָד
כֻּלָּם הֵם עַל-יְדֵי הַמְתָּקַת הַדִּינִים עַל-יְדֵי בְּחִינַת פִּדְיוֹנוֹת שֶׁל הַצַּדִּיקִים
שֶׁעוֹסְקִים וְטוֹרְחִים עֲבוּרֵנוּ לְהַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים מֵעָלֵינוּ וְלִפְדּוֹת אוֹתָנוּ מִכָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִין בְּכָל עֵת בִּכְלָל וּבִפְרָט.

אֲבָל בְּוַדַּאי יֵשׁ חִלּוּק גָּדוֹל בֵּין הַמִּתְקָרְבִין אֵלָיו וּבֵין מִי שֶׁאֵינָם מִתְקָרְבִים אֵלָיו, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן מִי שֶׁחוֹלֵק עָלָיו חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁהַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּטוּבוֹ הַגָּדוֹל מִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם גַּם כֵּן וּמַמְתִּיק דִּינִים מֵעֲלֵיהֶם לִפְדּוֹתָם,

וּכְמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וַאֲנִי בְּחַלּוֹתָם לְבוּשִׁי שָֹק וְכוּ' וּתְפִלָּתִי עַל חֵיקִי תָשׁוּב,

אֲבָל הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַמִּתְקָרְבִין לְהַחוֹלְקִים וְכוּ' יָכוֹל כָּל אֶחָד לְהָבִין מֵאֵלָיו..,

וְעַל זֶה צָעַק הַנָּבִיא, וַאֲנִי אֶפְדֵּם וְהֵמָּה דִּבְּרוּ עָלַי כְּזָבִים,
שֶׁאֲנִי עוֹסֵק בְּכָל עֵת לִפְדּוֹתָם עַל-יְדֵי בְּחִינַת פִּדְיוֹן הַנַּ"ל וְהֵמָּה וְכוּ',
שֶׁעַל-יְדֵי זֶה הֵם מְעַכְּבִין הַגְּאֻלָּה, שֶׁעִקַּר הָעִכּוּב עַל-יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת וְהַקָּטֵגּוֹרְיָא שֶׁבֵּין הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים וּבְכָל הָעוֹלָם,
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה:

…עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי פִּדְיוֹנוֹת לְהַמְתִּיק כ"ד בָּתֵּי דִּין וְכוּ' זֶה בְּחִינַת

כ"ד מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה, כִּי הַכֹּהֵן בְּחִינַת הָרַב וְהַצַּדִּיק וּצְרִיכִין לִתֵּן לוֹ מִכָּל דָּבָר עַל פִּדְיוֹן

וְהֵם כ"ד וְכוּ'

וְזֶה בְּחִינַת כ"ד סְפָרִין דְּאוֹרָיְתָא בְּחִינַת כ"ד קִשּׁוּטֵי כַּלָּה וְכוּ' בְּחִינַת וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ הַנֶּאֱמַר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ,

וְזֶה בְּחִינַת כ"ד פְּרָקִים שֶׁל מַסֶּכֶת שַׁבָּת,

וּמִתֹּקֶף הַדִּינִים שֶׁבַּכּ"ד הַנַּ"ל נִשְׁתַּלְשֵׁל אֲחִיזַת הַכּ"ד מִינֵי עוֹפוֹת טְמֵאִים
שֶׁצִּוָּנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהִבָּדֵל מֵהֶם, וּבְפָרָשָׁה זֹאת עוֹסְקִין בְּפֶסַח כִּי אָז הוּא הַסֵּדֶר שְׁמִינִי.

וְזֶה בְּחִינַת וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹּד שִׁמְשׁוֹתַיִךְ הַמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ לְעִנְיַן בְּחִינַת כ"ד הַנַּ"ל

וְזֶה בְּחִינַת כ"ד מִשְׁמָרוֹת כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה

וְזֶה בְּחִינַת כ"ד שְׁעוֹת הַיּוֹם שֶׁהֵם בְּחִינַת כ"ד צֵרוּפֵי אדנ"י שֶׁנִּמְתָּקִין עַל-יְדֵי י"ב צֵרוּפֵי הֲוָיָה שֶׁל הַיּוֹם וְשֶׁל הַלַּיְלָה וְכוּ', וְעַיֵּן בְּלִקּוּטֵי תּוֹרָה לְהָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַל יְשַׁעְיָה בְּדַף יג ע"ב וְזֶה בְּחִינַת מ"ט יְמֵי הַסְּפִירָה וְכַנַּ"ל…

הפדיון לא הועיל ?!!?

….וְעַל-כֵּן הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי [אם עשה אצל צדיק גדול כזה אז מתחיל המאמר, אבל אם עשה אצל המפורסמים שאינם יודעים מעניין הבית דינים ועניין ההמתקה אזי אין לו קושיה ותיקונו שיתחיל לחפש אחרי התלמידי חכמים הצדיקים העומלים ועוסקים בעבודת ה' בתמימות ובאמת להאיר בדעתו את אור הנקודה הממתיקה את הדינים כמובואר במאמר השלם בליקוטי הלכות]

…כְּשֶׁעוֹשֶׂה פִּדְיוֹן וַעֲדַיִן לֹא הָיָה לוֹ יְשׁוּעָה חָלִילָה לְהַרְהֵר אַחֲרָיו, כִּי בְּוַדַּאי הוּא לְטוֹבָה נִפְלָאָה, כִּי הִשְׁתַּמְּשׁוּ עִם זֶה הַפִּדְיוֹן לְתוֹעֶלֶת גָּבוֹהַּ יוֹתֵר הַרְבֵּה, שֶׁהוּא לַעֲשׂוֹת גֵּרִים וְכוּ' כַּנַּ"ל,

וּבְוַדַּאי יִהְיֶה גַּם לְהַמֵּבִיא הַפִּדְיוֹן טוֹבָה גְּדוֹלָה מִזֶּה, וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן תִּצְמַח גַּם יְשׁוּעָתוֹ שֶׁהָיָה צָרִיךְ, רַק שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְמַהְמֵהַּ קְצָת,

כִּי בֶּאֱמֶת כָּל אָדָם צָרִיךְ זֶה הַפִּדְיוֹן הָעֶלְיוֹן הַנַּ"ל, וְעַל-יְדֵי זֶה אָנוּ חַיִּים וּמִתְקַיְּמִים בִּפְרָט בַּגָּלוּת הָאָרֹךְ הַמַּר הַזֶּה שֶׁעִקַּר קִיּוּמֵנוּ הוּא עַל-יְדֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הָאֵלּוּ שֶׁיְּכוֹלִים בְּכָל עֵת לְהַמְשִׁיךְ עֵת רָצוֹן הַנַּ"ל וְכוּ' כַּנַּ"ל,

כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר הַיְשׁוּעָה וְהָרַחֲמִים הוּא לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהִנָּצֵל מֵעֲוֹנוֹת שֶׁזֶּה עִקַּר הָרַחֲמָנוּת וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ז),

וְזֶה צָרִיךְ כָּל אָדָם, כִּי כָּל אָדָם לְפִי בְּחִינָתוֹ צָרִיךְ יְשׁוּעָה גְּדוֹלָה בְּכָל עֵת הַנִּמְשָׁךְ מִפִּדְיוֹן הַנַּ"ל שֶׁיַּעֲלֶה מִבְּחִינַת שְׁמָד לְרָצוֹן וְכוּ' וְכַנַּ"ל,

וּכְשֶׁהַצַּדִּיק עוֹשֶׂה פִּדְיוֹן הָעֶלְיוֹן הַנַּ"ל וּמִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ לְמַעְלָה לְתוֹעֶלֶת גָּבוֹהַּ יוֹתֵר לַעֲשׂוֹת גֵּרִים וּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה וְכוּ' שֶׁנַּעֲשִׂין עַל-יְדֵי הַמְתָּקַת הַחֲרוֹן אַף עַל-יְדֵי הַמְשָׁכַת רָצוֹן הָעֶלְיוֹן, בְּוַדַּאי שָׁם כְּלוּלִים כָּל הַיְשׁוּעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, כִּי כָּל הַצָּרוֹת חַס וְשָׁלוֹם הֵם מֵהַסְתָּרַת פְּנֵי ה', בִּבְחִינַת (דְּבָרִים לא), הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹקַי בְּקִרְבִּי וְכוּ' שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲרוֹן אַף וְכוּ' הַנַּ"ל

וְעַל-יְדֵי הַפִּדְיוֹן הַנַּ"ל נִמְתָּק הַכֹּל וְנִמְשָׁכִין כָּל הַיְשׁוּעוֹת וְכוּ', רַק שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְמַהְמֵהַּ קְצָת וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהַמְתִּין, כִּי הַמַּאֲמִין לֹא יָחִישׁ…

וְזֶה בְּחִינַת (מִשְׁלֵי יז), בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים וּרְצוֹנוֹ כְּעָב מַלְקוֹשׁ, שֶׁזֶּה נֶאֱמַר עַל הַמְשָׁכַת רָצוֹן הַנַּ"ל (כַּמּוּבָן בַּכַּוָּנוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא)

וְלִכְאוֹרָה אֵינוֹ מוּבָן עִנְיַן הַהַבְטָחָה הַזֹּאת וּרְצוֹנוֹ כְּעָב מַלְקוֹשׁ, כִּי הֲלֹא עָב וְעָנָן הֵם קָשִׁים לְהָאָדָם, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה קָשֶׁה יוֹמָא דְּעִיבָא וְכוּ', וּמַה זֶּה שֶׁדִּמָּה אֶת הַטּוֹב הַנִּפְלָא שֶׁל רְצוֹנוֹ כְּעָב מַלְקוֹשׁ ?

וְאַךְ הוּא עַל-פִּי הַנַּ"ל, כִּי הֶעָב קָשֶׁה לְהָאָדָם בַּתְּחִלָּה, אֲבָל אַחַר כָּךְ כְּשֶׁיּוֹרֵד הַגֶּשֶׁם עַל יָדוֹ בְּוַדַּאי הוּא מְחַיֶּה אוֹתוֹ, כִּי כָּל הַבְּרָכוֹת וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִין עַל-יְדֵי הַגֶּשֶׁם וְהַמָּטָר, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב, יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֶת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וְכוּ'

וְזֶהוּ כְּעָב מַלְקוֹשׁ, כִּי הַמַּלְקוֹשׁ בָּא בְּאִחוּר זְמַן, עַל-כֵּן דִּמָּה רְצוֹנוֹ הַטּוֹב לְעָב מַלְקוֹשׁ, כִּי הַיְשׁוּעָה הַבָּאָה מִשָּׁם הוּא יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה לָנֶצַח, אַךְ בָּאָה בְּאִחוּר זְמַן קְצָת עַל-כֵּן דִּמָּה רְצוֹנוֹ כְּעָב מַלְקוֹשׁ, וְהָבֵן [רוצה לומר כל אחד יבין זאת על עצמו שלפעמים הישועה באה קצת באיחור אבל זה לטובתו הנצחית]:

וְזֶה (תְּהִלִּים קל), יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל ה' כִּי עִם ה' הַחֶסֶד, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲשֶׂה חֶסֶד, אַךְ, וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת, שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַרְבֵּה פְּדוּת וִישׁוּעוֹת שֶׁצָּרִיךְ לְהוֹשִׁיעַ אֶת הָאָדָם וְלִפְדּוֹתוֹ מִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי צָרוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת..,

עַל-כֵּן אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּמָּלֵא חֶסְרוֹנוֹ מִיָּד ! וְצָרִיךְ רַק לְיַחֵל לַה', כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מַרְבֶּה לִפְדּוֹת אֶת הָאָדָם וְצָרִיךְ לְהַמְתִּין עַד שֶׁיִּפְדֶּה אוֹתוֹ מֵהַצָּרָה הַיּוֹתֵר גְּדוֹלָה מִזֹּאת,

וְאַחַר כָּךְ יִוָּשַׁע גַּם בָּזֶה [בצרה שהזאת שהוא כרע חושב שהיא הכי חשובה לו ומעיקה עליו], כִּי אֵין בַּעַל הַנֵּס מַכִּיר בְּנִסּוֹ.

וְהָעִקָּר הוּא מַה שֶּׁהוּא יִתְבָּרַךְ פּוֹדֶה אֶת יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי הַפִּדְיוֹן הָעֶלְיוֹן הַנַּ"ל שֶׁל הַצַּדִּיקִים מִכָּל עֲוֹנוֹתָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עֲשִׂיַּת גֵּרִים הַנַּ"ל.

וְזֶהוּ (שָׁם) וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכָּל עֲוֹנוֹתָיו עַל-יְדֵי הַפִּדְיוֹן הַנַּ"ל, וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְהַמְתִּין בְּחִינַת יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל ה' וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב תְּחִלָּה, נַפְשִׁי לַה' מִשּׁוֹמְרִים לַבֹּקֶר שׁוֹמְרִים לַבֹּקֶר קִוִּיתִי ה' קִוְּתָה נַפְשִׁי-קִוּוּי אַחַר קִוּוּי וְכוּ' וְכַנַּ"ל שצריך לחכות וליחל ולקוות עד שתבוא הישועה שלו כנ"ל.

וְזֶהוּ (אֵיכָה ג) חַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו וְכוּ' טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת ה', חַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ – הֵם בְּחִינַת הַחֲסָדִים הָרַבִּים הַנִּמְשָׁכִין מֵרָצוֹן הָעֶלְיוֹן עַל-יְדֵי פִּדְיוֹן הָעֶלְיוֹן הַנַּ"ל שֶׁשָּׁם בְּחִינַת חֲסָדִים וְרַחֲמִים רַבִּים כַּיָּדוּעַ.

אַךְ צְרִיכִין לְהַמְתִּין בִּבְחִינַת טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם וְכוּ', וְכָל מַה שֶּׁיִּתְחַזֵּק יוֹתֵר לְקַוּוֹת לַה' וְלִבְלִי לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה – תִּתְקָרֵב יְשׁוּעָתוֹ יוֹתֵר, כִּי עַל-יְדֵי הַקִּוּוּי וְהַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ תִּצְמַח יְשׁוּעָתוֹ בְּקָרוֹב !! אמן ואמן !

ובנתיים יחפש נקודות טובות ורגעים טובים שה' מרחיב לו בתוך הצרה עצמה שזה בעצמו חלק מההמתקה – ועניין זה בחי' בצר הרחבת לי הוא שיחה בפני עצמה ויש הרבה מה לדבר בזה.

למסירת פדיון נפש לחץ כאן !