זוגיות טובה ובריאה | פרשת השבוע אמור

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר אמור | לכבוד... אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע

כמה מילים על זוגיות טובה ובריאה מאתר ראש הישיביה על פרשת השבוע אמור.

זוגיות טובה ובריאה:

וזהו (ויקרא כא-א,ב) "לנפש לא יטמא בעמיו, כי אם לשארו הקרוב אליו". פרש"י אין "שארו" אלא אשתו. ע"כ. וכמ"ש חז"ל בתורת כהנים-ד. אין שארו אלא אשתו, כמ"ש (ויקרא יח-יב) שאר אביך הוא. וביארו המפרשים כי אם אמנם 'שאר' הכתוב בכל מקום, הוא לאו דווקא אשתו, אלא כל קרוב, וכמ"ש (שם ו) איש איש את כל שאר (קרוב) בשרו – לא תקרבו לגלות ערוה, וכתיב (לקמן כה-מט) או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו,

מכל מקום כאן צריך לפרש על אשתו, וכמבואר במפרשים. והיא השאר הכי קרובה אליו, כמ"ש חז"ל (ברכות כד. כתובות פו. תוס' גיטין מח, ד"ה דלא. מנחות צג: בכורות לה. זוה"ק פ' משפטים דף קיז.) אשתו כגופו, וכמ"ש (בראשית ב-כד) והיו לבשר אחד.

והנה הרבה בחינות יש בזה שאשתו כגופו, ועתה באתי להדגיש, כי כמו שאדם אוהב את עצמו אהבה שאין כדוגמתה ודואג לעצמו באופן יוצא מן הכלל, כך צריך להיות ביחס לאשתו.

ולא כאלו המתייחסים לנשותיהם כאל שפחה, ואוביקט שיש וניתן לנצלו להנאתו ולרצונותיו מה יותר. וכידוע שהסוחט את התפוז ושותה המיץ שלו, אין הוא אוהב את התפוז, אלא אוהב את עצמו בלבד, וכנהוג במסעדות יוקרתיות שהדגים שטים במים לעיני הקליאנטורה והסועד בוחר בדג מסויים מתוך האקווריום, ולמען הסועד שולפים את הדג ישר משם אל המחבת לטגנו, והנה הנ"ל אומר שאוהב דגים, ואילו היה כן הי' משאיר את הדג במי האקווריום, ואין זה אוהב באמת את הדג אלא אוהב את עצמו בלבד על חשבון הדג.

ויש מצהיר על אהבה ביחס לאשתו, אבל באמת סוחט אותה בכמה אופנים למען תאות ואהבת עצמו. וידוע ומפורסם הסיפור עם הצדיק ר' אריה לוין ז"ל, שהלך עם אשתו שסבלה מכאב רגליים אל הרופא, ובשאלת פיו למה באתם, ענה ואמר כי כאב "לנו" הרגל. והוא מוסר השכל איך להתיחס לכאב וסבל אשתו. כי יש בעל מפונק מאד, שכשהוא לא מרגיש הכי טוב, מיד מתחיל לשעבד את אשתו תביא לי, תעשי לי. (ויש שנוהגים כך בקביעות גם כשהם בריאים ושלימים) ולא נותן לא מנוחה, ומשתעבד בה, ומקפיד עליה על איחור מועט. ואילו להיפך כשכואב לה משהו, והיא משמיעה את צערה, הוא בכלל לא שומע, כי עסוק באכילתו ושתייתו, וקריאת החדשות וכו', ואפילו כששומע מפטיר לעומתה תפסיקי להתפנק ולעשות ענין ועסק מכל דבר קטן. ואפילו כשהיא חולה ממש ממש וסובלת, לא מעניין אותו משהו במיוחד, רק מצטער שה"שפחה" לא יכולה לתפקד.

וכמו שפשוט צריך להקשיב לצערה הגשמי, ולרוץ ולעשות כל מה שניתן לרפואתה או הקלת כאביה, כמו כן (ולא פחות מכך) יש להקשיב לה על צער הנפש והסבל, שסובלת מצער גידול הבנים והבנות בכל שלביהם, וגם לפני לידתם, ועל צער הנפש שסובלת מגיסות ואי אכפתיות וחוסר זוגיות מבנה ה"גדול" הלא הוא בעלה. וכן מצערה בעבודה, ומחמותה וגיסתה, ומכל דבר שמצער אותה. וצריך להקשיב לעזור ולעודד כפי היכולת להפיג ולסלק צערה.

והנה כל מה שכתבתי זה סך הכל ראשי פרקים, והנושא רחב מאד. והחי יתן אל לבו. וכל מה שכתבתי הוא ג"כ להיפך, שישנם נשים אגואיסטיות ומפונקות שאוהבות רק את עצמן ומנצלות את בעליהם בכל דרך – וכל מ"ש לעיל שייך גם להן.

ואשרי החי בזוגיות טובה ובריאה ונפלאה בקדושה ובטהרה על פי רצון ה' ותורתו הקדושה.

כנסו תחייו את נפשכם – לקט פרשות השבוע

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר

מאמר מקושר

כתיבת תגובה