לא כל 'כיבוד אב' הוא מצווה – מסע אל שורשי שנאת התורה | פרשת לך לך
בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר לך לך | לכבוד… אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע
דור מנותק משורשיו היהודים, לא מייצר גוי גדול – הוא מייצר שנאה. טעות אליפז היא הטעות ופריקת העול של החלוצים במדינה – בוא איתנו למסע אל שורשי שנאת התורה. ותזכרו לא כל 'לך לך' הוא קדושה, ולא כל כיבוד אב דוחה את רצון ה'. כשהמשפחה והמדינה באים על חשבון התורה – התוצאה היא עמלק!
(בראשית יב-א) "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך, ואעשך לגוי גדול".
בשעתו בחוץ לארץ קמו תנועות חלוצים של צעירים אבירים ורמי לב שהתלהבו מעליה לארץ, תוך כדי רמיסת התורה הקדושה והמסורת וקבלת האבות, ותוך כדי מרד במלכו של עולם, וכיבוש פלטרין של מלך, מתוך פריקות עול גמור.
שזה בחי' לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך, הנ"ל כפשוטו, אל הארץ והמדינה שבדרך אשר אראך, ואעשך לגוי גדול, א גרויסער שייגעץ, ואכן הצליחו ועשו פרי באושים, ונכשלו באופן קבוע בכל האיסורים שבתורה, והקימו דור חדש מנותק מיהדותו, ואף גם שונא את התורה והיהדות ושומרי גחלתה. ובזים לכל הקדוש.
ומבני בניהם השמאלנים אנחנו סובלים וסובלים עד עצם היום הזה. והם ממשיכים בשנאתם לתורה וליהדות ולשומרי התורה. ומציקים ככל יכולתם.
והנה בשעתו היה צעירצ'יק ושמו עשו, שבז לדרכי אביו הקדוש יצחק אבינו, ודרכי סבו הקדוש אברהם אבינו, ושנא בתכלית השנאה את אחיו יעקב אבינו איש תם יושב אוהלים, בחיר שבאבות (זוה"ק פ' ויצא, קמט,ב) והלך לו בדרכו, הוא, וחכמתו, ועליו נאמר (משלי יח-ב) לא יחפוץ כסיל בתבונה, כי אם בהתגלות לבו (וכמבואר בליקוטי מוהר"ן קמא-סימן א),
וממנו וצאצאיו סובל עם ישראל זה אלפי שנים, ואין קץ לימי הרעה. והדברים באים לידי ביטוי יום יום.
ולעשיו היה בן בשם אליפז, אשר מצד אחד ראה והבין את ההבדל בין עשו הרשע אביו, לבין דודו יעקב אבינו וראה והריח קדושת סבו יצחק אבינו וקדושת אברהם אבינו,
אבל מאידך טעה טעות חמורה בחשבו שיש לקיים מצוות כיבוד אב ואם, ויש לעשות רצון עשו הרשע, שלימדו מה שהוא בעצמו עבר, דהיינו שאין דבר גדול מיחס תקין וקרוב למשפחה המצומצמת, שלפי זה עליו ללכת בדרכו של אביו עשו הרשע ולעשות את רצונו מדין כיבוד אב, ולא קלט שרצון ה' דוחה רצון אביו ואין כאן כלל מצוות כיבוד אב.
וכמ"ש חז"ל (מדרש לקח טוב שמות יז-ח) אליפז היה בכור עשו, וציווהו אביו להתגרות עם בני יעקב, ואיתא בספר הישר (סוף תולדות) בצאת יעקב ללכת לחרן קרא עשו את אליפז ויצווהו קח חרבך ורדוף אחרי יעקב והרגהו, ויקח אליפז עשרה אנשים עמו וירדוף אחריו וישיגו, ויתחנן יעקב לאליפז, עיי"ש.
ואיתא במדרש אגדה (בראשית כח,כ) אמר אליפז איך אעשה שלא אהרגנו ולקיים מצוות אבי.
ואמרו (ילקוט שמעוני, סי' רסח) אליפז התימני שאל אותו עמלק בנו, אבל מי יורש עולם הזה והעולם הבא? אמר לו בני ישראל, צא וחפור להם בארות והתקן להם דרכים, אם תעשה כך ויהי' חלקך עם הפחותים שבהם ותבוא לעולם הבא.
ואמרו (סנהדרין צט,ב) תמנע בת מלכים הייתה, רצתה להתגייר וכו' הלכה והייתה פלגש לאליפז בן עשו, ויצא ממנה עמלק שציער לישראל.
והנה לאמיתו של דבר אליפז היה צריך להוקיע את אביו עשו הרשע ולהתרחק ממנו כליל, ולהתדבק לגמרי בסבו ואבי סבו ודודו האבות הקדושים בהם ובדרכיהם, והוא – לא כן עשה, כי טעה וחשב שהמשפחה הגרעינית מעל הכל, וטעה שיש כאן מצוות כיבוד אב, והסוף ידוע שהוא הוליד וממנו יצא עמלק הצורר הגדול הוא ודורותיו שהציקו ורצחו באכזריות רבה בעם ישראל,
ולא על חינם נצטווינו (דברים כה-יט) תמחה את זכר עמלק מתחת השמים, לא תשכח.
ועמלק לא מהאויר ניהי' עמלק, אלא משום שגדל בחיקו של עשו, והשקפותיו הטמאות והמרושעות כמ"ש חז"ל (דברים רבא ב-יג).
וכל זה היה אליפז יכול למנוע, אילו היה מתנתק הוא וזרעו מהסבא עשו, כמתבקש. אלא שטעות בהשקפות גרמה לו.
ויהי רצון שנהי' דבוקים לצדיקי אמת והשקפותיהם והדרכותיהם וכל דרכיהם.
בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת "נצח מאיר"
