מחלוקת, גאוה, כעס, קנאה ושנאה – הם מידות והנהגות מגונות שהורסות את החיים | פרשת קורח

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר קורח לכבוד... אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע

וזהו (במדבר יז-ה) “ולא יהיה כקורח וכעדתו”.

מחלוקת, גאוה, כעס, קנאה ושנאה | פרשת קורח

הנה מחלוקת, גאוה, כעס, קנאה ושנאה, הם חברים מְכַלֵי נפש האדם. והם מידות והנהגות מגונות עד מאד, ויש להתרחק מהם בתכלית. והרבה מאד קדמונים מנו את המחלוקת לאיסור דאורייתא, ואחת מהתרי”ג מצוות.

וכמ”ש חז”ל (סנהדרין קי.) ויקם משה, וילך אל דתן ואבירם (במדבר טז-כה), אמר ר”ל מכאן שאין מחזיקין במחלוקת, דאמר רב כל המחזיק במחלוקת עובר בלאו, שנאמר (במדבר יז-ה) ולא יהיה כקורח ועדתו. וכן אמרו חז”ל (במדבר יח). והרמב”ם כתבו בספר המצוות (שורש ח. ולא תעשה מה). ומנאו ללאו הבעל הלכות גדולות, והסמ”ג (לאוין קנז), והרמב”ן כתב שהוא לא גמור מה”ת. וראה בשאלתות (פ’ קרח). ומביא מאמר הנ”ל גם הרי”ף והרא”ש ועוד.

ויש לקחת מוסר ממה שקרה לקורח ועדתו. וכן כל בעלי המחלוקת לא גומרים בטוב, לא בעוה”ז ולא בעוה”ב. ויש שהיצר הרע מתלבש במצוות, ודוחף את האדם למחלוקת, להיות כביכול קנאי לדבר ה’ כפנחס קנאה, או מוחה על חילול ה’, או מקדש שם שמים ברבים, ובסה”כ שורש מעשיו הם גאוה, וקנאה, וחוסר יישוב הדעת. ומקודם חולק על אלו ואח”כ על אלו, ואח”כ על בני קהילתו, וידידיו, וקרוביו, ושכניו, ולבסוף על אשתו ובניו.

(ולבסוף יש ג”כ שחולק ורודף עצמו, וכל הזמן הוא בעצבות ובדיכאון, והוא עצבני ובלי יישוב הדעת). ולפעמים גם מגיע לידי כפירה, וחולק על רבו, ועל התורה הקדושה, ועל השי”ת, רח”ל.

ואמרו חכמינו ז”ל (יבמות צו:) מעשה בבית הכנסת של טבריא שנחלקו בו ר”א וכו’, עד שנקרע ס”ת בחמתן, והיה שם רבי יוסי בן קיסמא, אמר תמיה אני אם לא יהיה בית הכנסת זו בית עבודה זרה. וכן הוה. [רח”ל]. ואמרו (דרך ארץ זוטא, פ”ט) בית שיש בו מחלוקת – סופו ליחרב, בית הכנסת – סופה להיות בית עבודה זרה [ויש גורסים “סופה להתגזר”]. וכן אמרו (ירושלמי תענית פ”ד) כבול נחרבה מפני המחלוקת. ואמרו (בראשית רבא ד) למה אין כתוב ביום שני “כי טוב”? מפני שבו נבראה המחלוקת. אם מחלוקת שהיא לתיקונו של עולם ליישובו אין בה “כי טוב”, מחלוקת שהוא לעירבובו, על אחת כמה וכמה.

ואמרו (במדב”ר יח) כמה קשה המחלוקת שבית דין שלמעלה אין קונסים אלא מבן עשרים, ובית דין של מטה, מבן י”ג, ובמחלקותו של קורח – תינוקות בן יומן נשרפו ונבלעו. ועיי”ש עוד כמה קשה המחלוקת, שכל העוזר במחלוקת – הקב”ה מאבד את זכרו. ואמרו (ש”ר ל) אין דבר טוב ואין שלום יוצא מתוך מריבה. [ועיי”ש שקין לא רצח את אחיו, אלא מתוך מריבה]. ואמרו (במדב”ר יא) גדול השלום, ושנואה המחלוקת. ואמרו (חולין פט.) על הפסוק (איוב כו-ז) תולה ארץ על בלימה – אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם את עצמו [פיו] בשעת מריבה.

ואמרו (סוטה מז:) משרבו זחוחי לב – רבו מחלוקת בישראל, ואמרו (סנהדרין פח:) מתחילה לא היו מרבין מחלוקת בישראל, משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שמשו כל צרכן – רבו מחלוקת בישראל, ונעשית תורה אחת כשתי תורות.

והנה המזיק הגדול והגורם הגדול והמרכזי של רוב המחלוקות והמריבות היא המידה הרעה של קנאה, איש מרעהו, ואִשָה מרעותה. ואילולי הקנאה, כמעט ולא היו מחלוקות בישראל. והקנאה מפתחת רח”ל שנאה, ועל אף שאין שום סיבה אמיתית ושום תועלת שהיא לרצון ה’, מ”מ המידות הרעות הנ”ל מרקדין בינינו. וגם הכבוד שמקפידים על כבוד עצמם הרבה יותר מכבוד המקום, על דברים פעוטים ושטותיים, וע”ז פורצות מחלוקות ומלחמות קשות רח”ל.

נמצא שהמידות הרעות הם שורש לכל החורבנות והרוע הנ”ל.

ויהי רצון שנזכה למידות טובות ונרבה שלום בישראל.

להורדה והדפסה – עלון שבועי – פרשת קורח

בברכת התורה וכטו”ס הר’ שמעון יוסף הכהן ויזנפלדמוסדות ברסלב ישיבת נצח מאיר

פדיון נפש מסוגל להמתקת הדינים מעל האדם - כנסו הייעוץ חינם

מאמר מקושר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *