שמירת העיניים | פרשת קדושים

ראש ישיבת ברסלב על פרשת קדושים תהיו – מדבר על שמירת העיניים שהיא מעלת קדושים תהיו.
הסתכלות באישה יותר קשה מהמעשה עצמו. גודל חיוב ומעלת שמירת העיניים מהרמב”ם
כמ”ש בתורה – ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם. עיין בפנים עוד.

שמירת העיניים | פרשת קדושים תהיו

בס”ד.
ירושלים עיה”ק תו”ת בב”א, יום ו’ עש”ק לסדר קדושים
לכבוד… אחדשה”ט! בעזרת השי”ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע.

וזהו (ויקרא יט-ב) “דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם “קדושים תהיו”, כי קדוש אני ה’ אלקיכם”.
אמרו חז”ל (ירושלמי יבמות פ”ב ה”ד) אמר רבי יהודה בן פזי ולמה סמך הכתוב פרשת עריות לפרשת קדושים?
(היינו שסוף פרשת אחרי – מדברת מכל איסורי עריות שבתורה),
ללמדך שכל מי שהוא פורש מן העריות נקרא “קדוש”,
שכן השונמית אומרת לאישה (מלכים ב-ד,ט) הנה נא ידעתי כי (אלישע המתארח אצלם בבית) איש אלקים, קדוש הוא,
רבי אבין אמר שלא הביט בה אלישע. (ומזה ידעה שקדוש הוא, ע”י שמירת עיניים דהוה ביה בקביעות).

שמירת העיניים

והנה גודל חיוב וגודל מעלת שמירת העיניים ידוע ומפורסמת אצל כל היהודים הכשרים,
וכתוב ג”כ בתורה במפורש, כמ”ש (במדבר טו,לט) ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם,
וכתיב (בראשית יב-יא) ויהי כאשר הקריב לבא מצרימה, ויאמר אל שרי אשתו, הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את,
ואמרו חז”ל (ב”ב טז.) מכלל דמעיקרא לא הוה ידע לה. וברש”י עה”ת (שם) איתא בזה”ל מדרש אגדה (תנחומא לך לך,ה) עד עכשיו לא הכיר בה מרוב צניעות שבשניהם [נ”א שביניהם], ועכשיו על ידי מעשה הכיר בה. ע”כ.

והמעשה מבוארת (שם בתנחומא) וז”ל כיון שהגיעו לפילי (שער) של מצרים, ועמדו על היאור, ראה אברהם אבינו בבואה של שרה באותו נהר כחמה זוהרת. ע”כ.

וכתיב (איוב לא-א) ברית כרתי לעיני, ומה אתבונן על בתולה.
ומעלת שמירת העיניים היא עצומה ומופלגת, ואעפ”כ אמרו חז”ל (ב”ב שם) ספרא לפומיה דאיוב, איהו-באחרינתא, אברהם- אפילו בדידיה לא הסתכל.
וכתיב (ישעיה לג טו-טז) עוצם עיניו מראות ברע, הוא מרומים ישכון, מצדות סלעים משגבו.. מלך ביופיו תחזינה, עיניך תראינה ארץ מרחקים.

שמירת העיניים ברמב”ם

והנה כתב הרמב”ם (הלכות תשובה פ”ד ה”ד) וז”ל המסתכל בעריות מעלה על דעתו שאין בכך כלום שהוא אומר וכי בעלתי או קרבתי אצלה, והוא אינו יודע שראיית העיניים עוון גדול שהיא גורמת לגופן של עריות שנאמר (במדבר טו, לט) ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם. ע”כ.

עוד כתב הרמב”ם (הלכות איסור ביאה, פכ”א ה”ב) וז”ל ואסור לאדם לקרוץ בידו וברגליו או לרמוז בעיניו לאחת מן העריות, או לשחוק עמה או להקל ראש, ואפילו להריח בשמים שעליה, או להביט ביופיה-אסור, ומכין למתכוון לדבר זה מכת מרדות, והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכוון להנות כמי שמסתכל במקום התורף, ואפילו לשמוע קול הערוה או לראות בשערה – אסור. ע”כ.

ועוד כתב הרמב”ם (שם הכ”א) וכן אסור להסתכל בנשים בשעה שהן עומדות על הכביסה, ואפילו להסתכל בבגדי צבע של אשה שהוא מכירה – אסור, שלא יבא לידי הרהור. ע”כ.

עוד פוסקים למעשה

והסמ”ק (מצוה לג) מנה שמירת העיניים לאחת מתרי”ג המצוות, והוסיף כתיב (קהלת ו) טוב מראה עיניים מהלך נפש,
ודרשו חז”ל (יומא עד:) טוב מראה עיניים באשה, יותר מגופו של מעשה, ואפי’ באשתו היה נזהר אברהם אבינו ע”ה, ומשה רבינו ע”ה. ע”כ.

וכתב הבית יוסף (אבן העזר סי’ כא) וז”ל כתוב בארחות חיים בשם רבינו יונה: אסור להסתכל באשת איש מן התורה, ואסור להסתכל בפנויה מדברי קבלה, וכל המסתכל בא”א מכשיל ומכחיש כח היצר טוב, והודו נהפך עליו למשחית, ואסור מהת’ להרהר באשה, ואפילו פנויה. ע”כ.

וכתב רבינו יונה (הו”ד ע”י הרב חיד”א בס’ מדבר קדמות) המסתכל בנשים – מומר לעבירה אחת הוא. ע”כ. ומידה טובה מרובה.

בברכת התורה וכטו”ס
ראש ישיבת ברסלב “נצח מאיר”
הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד שליט”א

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button

Adblock Detected

Please consider supporting us by disabling your ad blocker
דילוג לתוכן