חג השבועות | בלי התורה הקדושה היינו צוענים

תקציר : חג השבועות – בלי התורה היינו כצוענים. כיסופים ורצון עז לקיום התורה. גודל ההתעוררות בספירת העומר. אמירת האקדמות בחג השבועות. ברוך הוא אלוקינו שהבדלנו מן הטועים. התורה היא פר הדרכה לחיים ולנצח. עיקר דינו שאל האדם ביום הדין הוא עסק התורה.

חג השבועות – בלי התורה היינו צוענים

“חג השבועות” נקרא כן בתורה (שמות לד, כב), לפי שבא אחר מלאות שבעה שבועות תמימות, של ספירה יום יום לקראתו, שבועות מלאות כיסופים, תשוקה וגעגועים לקראת מתן תורה, לקראת היום הגדול והנורא בהיסטוריה ותולדות האנושות, יום שנתנה תורה בעולם לעַם עולם עַם ישראל.

והרושם העצום והכביר של אותם ימים חוזר ומאיר בכל שנה ושנה (המכונה בסה”ק בשם “רשימו”), ואשרי מי שפותח לבו ומוחו לקבל אותם אורות עליונים ונפלאים. וזה בחי’ גודל ההתעוררות שאין כדוגמתא שיש אצל אנ”ש בשעת ספירה העומר. ובפרט בליל הספירה האחרונה ושזה ג”כ בחי’ מה שאמר רבינו ז”ל שבשבועות העיקר הוא להיות נעור כל הלילה, ובהו”ר העיקר היא האמירה. כי בשבועות העיקר הצפיה והכיסופין לקראת שעת קבלת התורה. וידוע שבאומן הרבה מאנ”ש הוזילו דמעות כנחל בעת אמירת ה”אקדמות” מרוב התעוררות והשתוקקות.

בלי התורה היינו צוענים

ורבינו הקדוש ז”ל התבטא פעם שלולא שקיבלנו את התורה אף שיצאנו ממצרים היינו בסך הכל צִיגאַנֶערְס, (פ’ צוענים), ע”כ. ואכן כך כי מה הי’ גורלנו חלילה בלי תורה, הלא היינו כאינדיאנים, או ערבים, או ארופאים, או אנגלו-אמריקאים, וחלילה היינו נראים ומתנהגים כעין החילונים, וחושבים ח”ו כאותם, ולכן מעומק הלב מתפרצת השירה “ברוך הוא אלוקינו שבראנו לכבודו, והבדילנו מן התועים (הטועים), ונתן לנו תורת אמת, וחיי עולם נטע בתוכינו (הוא יפתח לבנו בתורתו, וישם בלבנו אהבתו ויראתו, ולעשות רצונו בלבב שלם למען לא ניגע לריק, ולא נלד לבהלה”. וזה בחי’ משחז”ל (פסחים סח: רב יוסף ביומא דעצרתא עבדי ליה עגלא תלתא, אמר “אי לא האי יומא דקא גרים, כמה יוסף איכא בשוקא”.

כי תורתנו הקדושה עליה נאמר (משלי ג ; יד – יח) כי טוב סחרה מסחר כסף, ומחרוץ תבואתה. יקרה היא מפנינים, וכל חפציך לא ישוו בה. אורך ימים בימינה, בשמאלה עושר וכבוד. דרכיה דרכי נועם, וכל נתיבותיה שלום, עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר. וכתיב (שם א, ז) יראת ה’ ראשית דעת, חכמה ומוסר אוילים בזו. כי התורה הקדושה מזהירה ומרחיקה את האדם מכל דבר המזיק בן בעולם הזה, הן לעולם הבא. ומדריכה את האדם ללכת בדרכי יושר ובמסלול הבריא לגוף לנפש ולנשמה, בעלמא דין ובעלמא דאתי.

ובה גילוי דעתו ורצונו [כביכול] של השי”ת, בכל נושא ונושא. וע”כ שומה עלינו ללמוד ולדעת בשקיקה רבה את כל התורה כולה. ולעת עתה כל אחד צריך לעסוק בתורה כפי יכולתו, אחד המרבה ואחד הממעיט (מנחות קי. ברכות ה:), ואונס רחמנא פטירה (ב”ק כה:) וע”כ אם הוא אנוס ולא יכול לעסוק בתורה כל היום כולו כמ”ש (יהושע א, ח) והגיח בו יומם ולילה, עכ”פ יקבע עתים לתורה כפי יכולתו,

והרי ביום הדין הגדול והנורא תחילת דינו של אדם על עסקו בתורה. ושואלים אותו מיד קבעת עתים לתורה (סנהדרין ז. / שבת לא :), וכמו שכתב הרמב”ם (הלכות תלמוד תורה פ”א הי”ב) דרך משל : כיצד, היה בעל אומנות והיה עוסק במלאכתו שלוש שעות ביום ובתורה תשע ע”ש. הרי שגם האנוס לפרנסתו – צריך להרבות בעסק התורה כפי יכולתו.

ועיין שם (ה”ח וה”ט) כל איש ישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר, בין שלם בגופו בין בעל ייסורים, בין בחור בין שהיה זקן גדול שחשש כוחו. עד אימתי חייב ללמוד תורה ? עד יום מותו, ע”ש. כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה. ויש לקבוע מקום וזמן – ולא יעבור. כי החיים עוברים מהר ובחטף. ואל תאמר לכשאפנה אשנה – שמא לא תפנה (אבות פ”ב מ”ה), בני אל ילוזו מעיניך, ויהיו חיים לנפשך וחן לגרגרותיך, אז תלך לבטח דרכך (משלי ג כא, כג).

בברכת התורה וכטו”ס
הר’ שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר

ברכה לחג שבועותחג השבועות | ברכה לשבועות | תפילה לשבועות ולמקוה של שער החמישים

פדיון כפרות להתברך בשנה טובה לכל המשפחה

מאמר מקושר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Close