7 שביעי של פסח – שירת הים

שביעי של פסח – סגולה ע-נ-ק-י-ת- לזיווג הגון ופרנסה טובה! לומר שירת הים – שתפו שתפו שתפו!!!!

שביעי של פסח

על מה חוגגים? ביום הזה – היה את קריעת ים סוף !
בקיצור יש 2 דברים שנמשלו לקריעת ים סוף.. זיווגו של אדם.. ופרנסתו..
על 2 הדברים אלה נאמר "קשים כקריעת ים סוף..
"עכשיו מתי קריעת ים סוף הייתה? לפנות בוקר של החג… כלומר ביום שני לפנות בוקר.. זה הזמן ! להודות להשם ולצעוק לישועה !
כתוב בספרים הקדושים שזה שעת ר-צ-ו-ן ענקית מאוד מאוד לקבלת תפילות לזיווגים ולפרנסה טובה לאדם !!

מה צריך לעשות ?
לקום לפנות בוקר בשביעי של פסח.. לפנות בוקר לפני עלות השחר או הנץ החמה לפני שהשמש זורחת.. בחצי שעה הזו
לקום לומר את ברכות השחר… ואז לקרוא בשירה ובשמחה את שירת הים…

שירת הים זה שירה שאמרו בני ישראל שעברו את ים סוף… לקרוא את זה בזמן הזה…
ואז שסיימתם…. להתפלל את הבקשות שלכם מהלב בשפה שלכם – לזיווג הגון… ולפרנסה טובה… (ניתן למצוא קישורים לתפילות בסוף העמוד)
והעיקר להתקרב לבורא עולם ע"י הדרכה של צדיקי האמת
ואדם שעושה את זה מובטח לו !!! שהקב"ה ימלא את בקשתו בשנה היא !!!!!
מי שלא התעורר מכל סיבה שהיא בזמן הזה.. יכול לקרוא את שירת הים במשך כל יום שני..
אבל הזמן ה-כ-י טוב !! זה ביום שני לפנות בוקר.. בשעה שכתבו הספרים…..

שירת הים מופיע בספר שמות פרק ט"ו…
מתחיל "אז ישיר משה ובני ישראל.." עד סוף הפרק…
תעשו את זה ותיראו ישועות!!!!!!!

נוסח תיקון ליל שביעי של פסח ושירת הים

עיקר התיקון כפי שמופיע בספרים, הוא לקום קודם עלות השחר, [בשם הפרי עץ חיים שער כ"א פ"ח, שטוב לקום – קודם אשמורת הבוקר, ולקרות סוד קריעת ים סוף בזוהר הקדוש וכו'. וצריך לומר את שירת הים בשמחה ובכוונה גדולה כאילו כעת עברנו בים בזמן הזה שבנ"י יצאו ממצרים, וכבר הפליגו מאד בשבח שירת הים בזוה"ק ובספרים הקדושים]

ולומר את שירת הים אם ניתן בעמידה לבושים חגיגי כי זה יום טוב, יש לומר את הפסוקים מתחילת פרשת בשלח עד סוף השירה (מלבד קריאת בשלח שתקנו לקוראה בציבור בשביעי של פסח כמבואר בשו"ע ת"צ סע' ה') אח"כ יש שאומרים וחוזרים לומר את ג' הפסוקים של "ויסע מלאך", "ויבוא", "ויט משה" (ראה לשון חכמים ח"א סי' נ"ו, וכה"ח ת"צ ס"ק ס"ב, ומנהגי בית יעקב פרק ו' סע' נ"ג). בלשון חכמים ובעוד ספרים, הוסיפו עוד אמירות ובקשות, אולם עיקר התיקון הוא שירת הים כאמור. כמובן שחשוב להוסיף תפילות צעקות זעקות ובקשות מהלב.

שירת הים

שמות פרק-טו

{א} אָז ישִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיהֹוָה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִׁירָה לַּיהוָֹה כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם:

{ב} עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה , זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ:

{ג} יְהוָֹה אִישׁ מִלְחָמָה יְהוָֹה שְׁמוֹ:

{ד} מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף:

{ה} תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן:

{ו} יְמִינְךָ יְהֹוָה נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ יְהוָֹה תִּרְעַץ אוֹיֵב:

{ז} וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ:

{ח} וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם:

{ט} אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי:

{י} נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים:

{יא} מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהֹוָה מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא:

{יב} נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ:

{יג} נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ:

{יד} שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת:

{טו} אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן:

{טז} תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְהֹוָה עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ:

{יז} תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְהוָֹה מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ:

{יח} יְהוָֹה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד:

{יט} כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם וַיָּשֶׁב יְהוָֹה עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם: (פ)

{כ} וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת:

{כא} וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַיהוָֹה כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם: (ס)

{כב} וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם:

{כג} וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ מָרָה:

{כד} וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה לֵּאמֹר מַה נִּשְׁתֶּה:

{כה} וַיִּצְעַק אֶל יְהֹוָה וַיּוֹרֵהוּ יְהוָֹה עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ:

{כו} וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ – כִּי אֲנִי יְהוָֹה רֹפְאֶךָ: (ס)

{כז} וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם:

סגולה של שביעי של פסח 91 שקלים לפרנסה טובה.

סגולת 91 המטבעות או 91 שקלים לצדקה בערב שביעי של פסח,
נחשבת לסגולה חזקה במיוחד לפרנסה, שפע וביטול גזרות.

חשוב להדגיש:

בספרי הקודש מגדולי ישראל מדורות אחרונים לא תמצאו משפט שאומר "מי שיתן 91 ש"ח בערב שביעי של פסח יתעשר" וכדומה. זוהי הרכבה שעשו כמה רבנים ודרשני הדורות האחרונים: הם לקחו את הכוח של שביעי של פסח (קריעת הים) וחיברו אותו לכוח של מספר 91 (השם הממונה על הפרנסה והשפע לפי האר"י).

למה 91 שקל?

כי 91 בגמטריה "פאי", שזהו שם קדוש הרמוז בפסוק "פותח את ידיך" בראשי תיבות, המסוגל לפרנסה,כמובא בהאריז"ל : "שם פא"י.., ובו תלוי מזון כל חי" (עץ חיים, שער השמות).

המספר 91 הוא בעל משמעות קבלית עמוקה, שכן הוא הגימטריה של שילוב שמות "הוי"ה ואדנ"י"
(י-ה-ו-ה + א-ד-נ-י = 91), המייצג חיבור בין השמיים לארץ והורדת שפע לעולם הזה
"שער הכוונות": "וצריך לכוין בשם יאהדונה"י, שהוא שילוב הוי"ה ואדנ"י. בגימ' צ"א, והוא כמנין איל"ן, וכמנין אמ"ן.
כי על ידי שילוב זה נפתח הצינור להוריד השפע מעולם העליון לעולם התחתון."

ולכן טוב לתת לצדקה 91 שקלים כנגד שמות הקודש הללו.
ואדם שעושה את זה יזכה לפרנסה בשפע גדול.
אפשר לתת משעות הבוקר עד כניסת החג.
ולהתפלל שנזכה לפרנסה טובה בשפע גדול!

לפניכם תפילה לפני נתינת הצדקה:

"יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ,
שֶׁתַּעֲלֶה לְפָנֶיךָ מִצְוַת הַצְדָקָה שֶׁאֲנִי מְקַיֵּם כָּעֵת בְּסַךְ צ"א (91) שְׁקָלִים.

בִּזְכוּת סוֹד הַמִּסְפָּר הַמְּאַחַד שְׁמוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים הֲוָיָ"ה וַאֲדֹנָ"י (יאהדונה"י),
וּבִזְכוּת כֹּחַ הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הַיּוֹצֵא מֵרָאשֵׁי הַתֵּבוֹת: 'פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ' (יכוון בלב: פא"י), שֶׁבּוֹ תָּלוּי מְזוֹן כָּל חָי.

אָנָּא ה', בְּעֵת רָצוֹן זוֹ שֶׁל עֶרֶב שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח,
שֶׁבּוֹ בָּקַעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ אֶת הַיָּם וְהָפַכְתָּ דִּין לְרַחֲמִים גְּלוּיִים,
כֵּן תִּבְקַע לָנוּ אֶת כָּל מְחִצּוֹת הַבַּרְזֶל וַחֲסִימוֹת הַפַּרְנָסָה.

כְּשֵׁם שֶׁלִּמְּדוּנוּ חֲכָמֵינוּ שֶׁקָּשִׁין מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם סוּף,
כָּךְ יְהִי רָצוֹן שֶׁתַּעֲשֶׂה עִמָּנוּ נֵס מֵעַל הַטֶּבַע.

תְּהִי נָא פַּרְנָסָתֵנוּ מֵאִתְּךָ בְּרַחֲמִים וְלֹא מִידֵי בָּשָׂר וָדָם, וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם.
שְׁלַח לָנוּ שֶׁפַע בְּרָכָה בְּרֶוַח וּבְנַחַת, בִּבְרִיאוּת הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף וּבְמָמוֹן,
בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן – כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְהִתְחַזֵּק לְקַיֵּם תּוֹרָה וּמִצְווֹת בְּתִפְאֶרֶת וְהִדּוּר,
וְלְהַחְזִיק עֲנִיִּים הֲגוּנִים וְתַלְמִידֵי חֲכָמִים בְּכָל דּוֹר,
הַמְּאִירִים כְּבוֹדְךָ וּמַלְכוּתְךָ בָּעוֹלָם בְּאוֹרָהּ שֶׁל תּוֹרָה,
וּמַמְשִׁיכִים עָלֵינוּ וְעַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל חֶסֶד וּשְׁמִירָה, בְּרָכָה וְהַצְלָחָה.

פְּתַח לָנוּ אֶת אוֹצָרְךָ הַטּוֹב, שַׁבֵּר אֶת עֹל הַדְּחָק וְהַטּרַח,
וְהַשְׁפַּע עָלֵינוּ בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ.

נִזְכֶּה לְפַרְנָסָה טוֹבָה וּמְזֻמֶּנֶת, בְּהֶתֵּר וּבְנַחַת, בְּכָבוֹד וְלֹא בְּבִזָּיוֹן.
וּבִזְכוּת קְדֻשַּׁת הַחַג וּמִצְוַת הַצְדָקָה, תִּגְאָלֵנוּ גְּאֻלָּה פְּרָטִית מִכָּל צָרָה וְצוּקָה,
וְנִהְיֶה תָּמִיד מִן הַמַּשְׁפִּיעִים וְהַנּוֹתְנִים בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב.

'פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן'. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.