הכל לפי העניין | תשאל את הרב | פרשת מטות

(במדבר ל-ב, ג) "וידבר משה אל ראשי המטות לאמור, זה הדבר אשר ציוה ה', איש כי ידור נדר".

ישנם הרבה דברים חשובים מאד, והם דרכי תורה ורצון השי"ת בעולמו,
ומ"מ הם תלויים בבינת הלב ודעתו וחכמתו של כל אדם,
ועליו מוטל לשקול במאזני שיכלו ולפלס במשקל הנכון והצודק ולפעול על פיו,
אם באופן זמני, ובאיזה מינון, ויש מינון המשתנה, והכל לפי העניין,

ועל זה התורה לא יכולה לצוות במפורש ולתת שיעורים ומינונים,
כי הדברים משתנים מאדם לאדם וממצב למצב, ומשעה לשעה, ואין שני אנשים שווים בזה,
ואפילו לאדם בודד, א"א למסגר ולהגדיר ולתת שיעורים מדוייקים,
כי הדברים משתנים כל הזמן, והכל לפי צורך השעה, ולפי צורך המצב והאדם.

הכל לפי העניין

ולמשל אם ישאל אברך צעיר (לאו דוקא) כמה זמן עלי להקדיש לשוחח יום יום עם אשתי?
הרי התשובה משתנה מזוג לזוג, ומאיש לאיש, ומאישה לאישה,
גם יש הבדל בין שנה ראשונה לאחר כך,
ויש הבדל בין צרכי הנפש של האישה ולפי מצבי רוחה,
שהדברים האלה גם משתנים מכח כל מיני סיבות והתרחשויות הגורמות לכך,
ויש הבדל בין אברך מתמיד, לאברך שעתותיו עמו לדעתו ומחפש מה לעשות עם הזמן.

ואותו דבר אם אברך ישאל,
כמה זמן אני צריך להקדיש ללמוד יום יום ובסוף השבוע עם הבנים?
וכן כמה זמן צריך אני להשקיע לדבר עם כל אחד מהבנים והבנות?

התשובה בודאי לא תהי' אחידה, כי הכל לפי העניין והמצב, והצורך,
ובודאי שלא שייך לעשות כללי ברזל ולקבע הגדרות,
כי באמת הדברים משתנים מאדם לאדם, ומילד לילד, והכל לפי העניין.

וכן הדבר נוגע לשיחת חברים וקרובים, ואינו דומה סבתא בת תשעים לדוד בן ארבעים וכו' וכו'.

וכן אפילו בסדרי לימוד אינו דומה אחד לשני,
ואפי' האדם בעצמו ומעמדו וחשקו לעסוק בתורה ויכולתו,
ואדם שעתותיו בידו ללמוד כל היום כרצונו לאברך ובחור שמשועבדים לסדר, הישיבה והכולל,
וכי שייך לקבוע לכלל או אפילו ליחיד כמה זמן ילמד חושן משפט בכל יום,
ואם בכלל ילמד חושן משפט, או אבן העזר, או יורה דעה, ובאיזה אופן ילמד,
וכמה ילמד (הספק או זמן) תוספתא, מכילתא דרשב"י ודרבי ישמעאל ותורת כהנים וספרי,
ותשובות, וקבלה וספרי מוסר וחסידות,

וכי שייך לקבע לכולם לכל החיים ללמוד כו"כ בבלי ירושלמי וראשונים ואחרונים והלכה,
בבקיאות ובעיון וכו' וכו', ודברים אלה תלויים בהבנת הלב ובשכל הישר, והכל לפי העניין.

וזה מש"כ בס' מי השילוח להצדיק דראדזין
(מחותנו של הסבא קדישא דילי הגה"ק, רבי חנינא זצ"ל)
שכתב "וידבר משה אל ראשי המטות".

העניין שלא נאמר בפרשת נדרים "וידבר ה' אל משה" כבכל המצוות,
כי כל המצוות נוהגות תמיד, אבל נדרים הם בינה בלב האדם,
שיבין מדעתו, שמזה הדבר הוא צריך לגדור את עצמו לשעה זו,
ואחרי זמן יהיה מותר לו, ולכן לא כתוב וידבר ה' אל משה,
שזה אינו מצד שהשי"ת אוסר על האדם,
רק ממה שהאדם מבין בדעתו ובחכמתו, ע"כ.

וכן בהרבה עניינים שקשורים לרצונו יתברך,
שלפעמים צריך האדם לגדור את עצמו בדבר מסויים לשעה ולפעמים לתמיד,
ולפעמים לדורות, ולפעמים לדורות עולם. והכל לפי העניין.

ויהי רצון שלא נטעה ולא נכשל ולא נכשיל, ונתייעץ עם מי שצריך, ולה' הישועה.

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד
ישיבת נצח מאיר ירושלים

• תפילה ליישוב הדעת | 5 דקות השקעה ותקבלו חיים חדשים
• סגולה ליישוב הדעת | פרקי תהילים ליישוב הדעת
• שאלה לרב | שלום בית
• יש לכם שאלה בבטן ? זקוקים לעיצה ? שאל את הרב